שר הביטחון, אהוד ברק, נשא הספד בטקס יום השנה ה-29 לפטירתו של יגאל אלון, שנערך בבית העלמין בקיבוץ גינוסר. ברק סיפר כי "ביום שבו ליוו רבבות את יגאל אלון למנוחת-עולם בגינוסר קדרו השמים. שלג כבד כיסה את פסגות-ההרים ביהודה ובגליל ואדמה רוויה וטובה כאן, בחוף הכינרת טמנה באהבה את בן-הארץ, בחיר הדור-העברי החדש שצמח לתפארת בשדותיה ובמרחביה, תבנית נוף מולדתו".
"עשרים-ותשע שנים חלפו, יותר משנות-דור, ודמותו של יגאל אלון חתומה לתהילה בדפי-ההיסטוריה, במאבק לתקומה ובתולדות מלחמת העצמאות".
ברק ספד ליגאל אלון וסיפר על דמותו: "יגאל הוא צלמו ודמותו של הפלמ"ח. המפקד-החבר שלוחמים הלכו אחריו שבי, בהזדהות, בהקרבה ובנאמנות מוחלטת. יגאל גילם דפוס מנהיגות אשר הטביע חותם בצה"ל לימים יבואו. יפה הבלורית והתואר היה לסמל מובהק של מלחמת העצמאות. אהוב ונערץ. מנהיג טבעי".
"איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא?", שאל שר הביטחון, "הם דרושים היום לא פחות מאשר אז בשנות פעילותו ועשייתו של יגאל. מדינת ישראל היום מפותחת, מתקדמת ובעלת כושר צבאי ואזרחי טובים בהרבה משהיו אי פעם. אבל האתגרים לא הופכים קלים יותר. מאיראן ועד רצועת עזה, ממורדות הלבנון ועד ליבת הסכסוך עם הפלסטינים שעוד לא נפתר, משבר כלכלי ומצוקות חברתיות. הרוח הטובה, רוח ההתנדבות והסולידריות, ההתלהבות, המנהיגות והמקוריות דרושים לנו היום לא פחות מאשר באותן שנות בראשית, של מדינת ישראל".
"דרכו נראתה סלולה אל צמרת-הפיקוד בצה"ל ולעיצוב דמות הצבא הצעיר ואופיו ברוח-הפלמ"ח. אבל בן-גוריון, משיקוליו שלו, גמר-אומר לקבוע את מתכונת הצבא על פי תפיסתו הממלכתית, יגאל נדחק מליבת העשייה הביטחונית-מדינית".
ברק ציין כי "יגאל היה לא רק מפקד ואסטרטג מהמעלה הראשונה. הוא היה איש תנועת העבודה, בשר מבשרה; הוא היה הוגה מדיני שתכניתו – "תכנית אלון" – הייתה מקורית ונועזת לזמנה. במשך שנים ליוותה את השיח המדיני ביטחוני שלנו. גם היום בראייה לאחור אפשר להבחין בעומק, במקוריות ובמבט מרחיק הראות של "תכנית אלון". הזמנים השתנו, המציאות אחרת אך האתגרים עימנו. גם היום לא היה מזיק לנו איש שקול, אחראי ונבון כמו יגאל".
עוד אמר ברק כי "יגאל אלון לא מיצה בשדה-הפוליטי את יכולותיו ואת כישרונותיו הגדולים. מדינת-ישראל יצאה נפסדת מכך, אני בטוח. אבל יגאל הוסיף עד יומו האחרון לשרת נאמנה את עמו בענווה, באומץ ובחזון במישורים המיניסטריאליים והפרלמנטאריים. כתביו העשירו רבות את המחשבה הצבאית, הביטחונית והמדינית של ישראל".
"תרומה ציבורית מיוחדת תרם יגאל בתחום היחסים בין האזרחים היהודים ובין בני-המיעוטים. כי יגאל היה אמנם מפקד ולוחם תקיף בעת-מלחמה, אבל כבודם של האזרחים המוסלמים, הנוצרים, הצ'רקסים, הבדואים והדרוזים היה יקר לו. הוא רחש כבוד רב לערבים, לתרבותם ולאורחותיהם. את לשונם דיבר ואת אמונתם ומנהגיהם הכיר והוקיר. הוא התייחס אליהם בשוויון ובאחווה "בגובה העיניים" – והם השיבו לו כבוד והערכה".
"יגאל שילב תקיפות ביטחונית עם מתינות ופיכחון מדיני, את ערכי ההתיישבות העובדת במיטבה, ערכי ישראל היפה והטובה של פעם שכה רבים מתגעגעים אליה לנוכח מציאות ימינו שלנו. כמה חסר כיום קולו של יגאל בשיח הציבורי, לנוכח משבר הערכים הפנימי ולנוכח האתגרים האסטרטגיים. הוא פשוט חסר! יהי זכרו ברוך".