ראש מכון צומת, הרב ישראל רוזן, יוצא בראיון לערוץ 7 נגד תוכניות הריאלטי הפוקדות את סלון אזרחי ישראל כבר מספר חודשים ואף יותר מכך. בראיון התייחס הרב רוזן לתוכנית 'האח הגדול' הסוחפת רייטניג גבוה ואף השבוע החלה את העונה השנייה.
מדובר בתוכנית הסוגרת גברים ונשים תקופה ממושכת בתוך בית ללא אמצעי תקשורת עם העולם החיצון ותחת עשרות מצלמות המשדרות את הנעשה שם 24 שעות ביממה לצופים בבית.
"המילה מציצנות היא מילה עדינה", אומר הרב רוזן, "כל הסיטואציה בה מוכנסים צעירים וצעירות למקום סגור תוך צפייה מהם להתנהגות אטרקטיבית מבחינת הצופה זה דבר מכוער. מעבר לדברים המוקרנים 'שבנו לבינה' בצורה מכוערת מול המצלמות. זהו שיסוי הדדי בין המשתתפים עם תחרותיות ברורה שכל אחד צריך להלשין על השני . כל החיים האלה המנותקים מהעולם דומה לצפייה במלחמת שוורים".
הרב רוזן הוסיף "כל הסיטואציה הזו ממש תת תרבות - היא מחנכת לסופר רכילות של זילות האדם ועוד אח"כ האנשים האלה הופכים להיות כוכבים באמצעות ההתנהגות המבישה הזו. אני לא אתפלא אם כל המשתתפים במשך החיים יזדקקו לספות הפסיכולוגים".
במאמרו השבועי בעלון 'שבת בשבתו' כתב הרב רוזן בהתייחסו לעניין:
תרבות חדשה באה לעולם; תכניות 'ריאליטי' טלוויזיוניות. מן המעט שצפיתי אני חושד שלא הכל ריאליטי, ומדובר גם בביום, ב'תפירות' וב'חיתוכים' - אך לא על כך תלונתי, ויבושם לפתאי המאמינים. כמדומה ש(כמעט)הכל בנוי על יצרים נמוכים של מציצנות, ובעיקר התכבדות בקלון אחרים ורכילות במֵירָעה. אמירות אלו כוחן יפה גם לתכניות חיקוי-אישים, אם כי - אני מודה - ז'אנר זה דוקא אופייני לפורים, מאז ומעולם(?), וכבר נלאו משגיחים ומצליפים למיניהם מלנזוף על כך.
ה'ריאליטי' מזכירה לי את מלחמת הגלאדיטורים בשוורים מוסתים, לקול תרועת הצופים באיצטדין. יציעי ספרד התחלפו בספות סלון אלגנטיות, אך הצד השוה שביניהם הוא צמאון ל'דם' והערצת הסופרמן המנצח. הצד השונה הוא שבזירה 'שלנו' אין שוורים, רק בני אדם(?)
אינני משים עצמי מבקר טלוויזיה, ואפילו לא מתיימר לדעת מה בדיוק מתרחש על גבי המסך הקטן. אך זאת ידעתי; הבידור הסטנדרטי להמונים כיום רחוק מאד מלהיות יהודי. ובעצם, יפים הדברים כמעט לכל מה שמכונה 'תרבות', אך זו כבר אופרה אחרת.