בית המשפט המחוזי דחה הבוקר (ב) שתי תביעות לפיצויי נזיקין נגד המדינה ונגד ארבעה חיילי צה"ל (מסתערבים) בגין פציעתו של פלסטיני ומותם של שישה פלסטינים נוספים במהלך פעילות מבצעית בשנת 1994 במחנה הפליטים ג'בליה שליד עזה.
בתביעה טענו המשפחות כי ההרוגים הפלסטינים, שהיו אז חברים בארגון הפת"ח, חילקו כרוזים התומכים בהסכמי השלום עם מדינת ישראל. במהלך החלוקה ירו לעברם החיילים מספר רב של כדורים מטווח קרוב, דבר שגרם למותם של השישה ולפציעתו של פלסטיני נוסף. עוד כנטען, כי בוצע במנוחים "וידוא הריגה", קרי, ירי לראשם של המנוחים לאחר שנפצעו.
התובעים טענו כי החיילים התרשלו עת ביצעו את הירי מבלי שנשקפה להם כל סכנה מההרוגים ותוך הפרת הוראות הפתיחה באש שהיו נהוגות אותה עת בצה"ל. לחילופין נטען, כי הירי בוצע בהתאם להוראות הפתיחה באש תוך שהחיילים ידעו או שהיה עליהם לדעת כי הן בלתי חוקיות בעליל.
הנתבעים, מנגד, כופרים באחריות המיוחסת להם ובכלל הטענות בדבר העדר פיקוח, הכשרה או הדרכה מתאימה לכוחות הבטחון. על אף שאין הם חולקים על כי המנוחים נהרגו כתוצאה מירי החיילים, טענתם היא כי בעת קרות האירוע היו המנוחים לבושים במדים מנומרים, עוטי מסכות וחמושים בנשק חם, תוך שהם חוסמים את ציר הסרגל במחנה הפליטים, מחלקים כרוזים ומחרימים כלי רכב מקומיים. משכך, כנטען, בוצע הירי לעברם באופן סביר ומידתי ובהתאם להוראות הפתיחה באש, מה גם שהירי נפסק בעת שהמנוחים חדלו להוות סכנה לכוח המעורב באירוע, וממילא, כנטען, התנהגותם של המנוחים עלתה כדי סיכון מרצון. לעניין פציעתו של הפלסטיני נטען, כי זו ארעה שעה שהתכוון לסייע לחבריו וכי אף התנהגותו עלתה כדי סיכון מרצון.
שופטת בית המשפט המחוזי, חנה בן עמי, כתבה בפסק הדין כי "לירי שביצעו החיילים כלפי המנוחים, במסגרתו נגרמה פציעתו של עידה, מאפיינים כשל פעולה מלחמתית. אין המדובר בפעולת שיטור גרידא לצורך שמירה על הסדר, אלא פעולת לחימה ממש כנגד כוחות אויב בלתי סדירים. מכאן, שהמדינה אינה חייבת בנזיקין בגין תוצאות הירי בכללותו ולו בשל הפטור העומד לה על פי חוק הנזיקים האזרחיים".
לסיכום כתבה השופטת "העולה מכל האמור הוא כי התובעים לא הרימו את נטל ההוכחה בדבר אחריותם של הנתבעים למות המנוחים ולפציעתו של עידה, וכי מכל מקום בנסיבות העניין עומד למדינה – ולשלוחיה – הפטור שעניינו פעולה מלחמתית". השופטת אף חייבה את התובעים ב-20,000 ש"ח הוצאות משפט.