ד"ר אסתי ובמן, חוקרת במרכז דיין והמכון לחקר האנטישמיות באוניברסיטת תל אביב, מספרת בראיון לערוץ 7, כי על פי ההערכות ישנם כיום באירופה כעשרים מיליון מוסלמים, "זו תופעה שהחלו לשים אליה לב רק בעשור האחרון, על אף שהאירופאים שמו אליה לב כבר בתחילת שנות ה-90".
להערכת ד"ר ובמן, ההשפעה המוסלמית באירופה איננה כה גדולה כעת, אולם החשש מהתגברותה של ההשפעה הזו נותן משקל רב לקבוצות וארגונים שונים בתוך החברה המוסלמית באירופה שאינם מייצגים רשמית את הקהילה, אולם משתמשים בכוח הפוליטי ההולך וגובר שלה על מנת להשיג עמדות כח והשפעה.
לדבריה, "מדובר בארגונים וולונטריים, אשר בתוכם תופסים עמדות מרכזיות בעלי עמדות קיצוניות יותר מאשר הרוב הגדול של המהגרים המוסלמים שהגיעו לאירופה מפקיסטן, בנגלדש ומדינות מוסלמיות נוספות, זאת באופן דומה לזה שמתרחש בקרב ערביי ישראל, כאשר עמדותיה של ההנהגה קיצוניות הרבה יותר מעמדותיו של רוב הציבור".
ד"ר ובמן מסבירה, כי בין אותם המהגרים לבין ארגוני השמאל הקיצוני אשר במסווה של אנטי ציונות מחדירים מסרים בעלי גוון אנטישמי, נוצרת קואליציה של שיתוף פעולה במקומות רבים, זאת עקב האינטרס האנטי ישראלי והאנטישמי המשותף.
עם זאת מציינת ד"ר וגמן, כי פעמים רבות ניתן לראות שדווקא אצל אותם האירופאים הלבנים, אנשי אירופה הישנה, האנטישמיות טבועה עמוק יותר, והיא אנטישמיות הרבה יותר 'שורשית', מאשר אצל אותם מהגרים מוסלמים אשר כמובן מושפעים גם הם מההטפה המוסלמית במסגדים, הנשמעת מפי אימאמים קיצוניים המגיעים מפקיסטן ומארצות המזרח התיכון.