היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, החליט שלא לשנות את החלטתו ולא לקיים חקירה בפרשת ההצבעות הכפולות של שר האוצר בר-און.
במכתב ששיגר ליו"ר עמותת אומ"ץ, מנמק עוזרו הבכיר של מזוז, עורך הדין רן נזרי, את החלטתו של מזוז. לדבריו קיים הבדל משמעותי בין ההצבעה הכפולה בהן הואשם חבר הכנסת חזן לבין ההצבעה הכפולה של השר בר-און. זאת כיוון שחברת הכנסת ענבל גבריאלי, שבשמה הצביע בר-און, טענה שההצבעה נעשתה בידיעתה.
ניזרי מוסיף וכותב כי "לדבריה יתכן גם שהצבעתו של בר-און הייתה בהסכמתה ואולי אף לבקשתה".
כיוון שכך נכתב במכתב לאבנרי קיים ספק גדול אם נעברה במקרה זה עבירה פלילית. נזרי מוסיף וקובע כי גם אם קיימת עבירה הרי שמדובר בעבירה של זיוף והפרת אמונים, עבירות שתקופת ההתיישנות עליהן היא חמש שנים בלבד, ואלה חלפו זה מכבר שכן ההצבעה הייתה במאי 2003.
נזרי מוסיף ומציין במכתבו כי החלטת היועץ מזוז התקבלה על דעתו של פרקליט המדינה לאחר שהוצגו בפניהם ממצאי המשטרה בפרשה ולאחר קיום התייעצות של נציגי המשטרה והפרקליטות.
"למותר לציין", כותב עורך הדין נזרי, "כי עקרון השוויון בפני החוק עומד לנגד עינינו, אך תסכימו עימנו ודאי ששוויון בפני החוק אין משמעו החלטות דומות במקרים שונים".
נזכיר כי במכתבו למזוז כתב אבנרי לפני כחודש כי ראוי לדון מחדש על ההחלטה לסגור את התיק נגד בר-און כיוון ש"קיימת אי בהירות בעניין קביעת מועד ההתיישנות ששימש כאחד הנימוקים לסגירת התיק. בשעתו הורשע ח"כ לשעבר יחיאל חזן בנסיבות דומות והורשע בעבירה של מרמה והפרת אמונים, שההתיישנות עליה הינה 5 שנים, וכן בעבירה של זיוף בכוונה לקבל דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שההתיישנות עליה הינה 10 שנים".
עוד כתב אבנרי למזוז כי "ח"כ לשעבר ענבל גבריאלי התראינה בשעתו בכלי התקשורת ואמרה כי מעולם לא ביקשה או הרשתה לבר-און להצביע במקומה. לעומת זאת בחקירתה במשטרה טענה גבריאלי, כי יתכן שנתנה לבר-און להצביע במקומה. מן הדין היה לערוך חקירה חוזרת של הסתירה בין שתי הגרסאות הללו, ע"מ לברר באיזה מהם אמרה את האמת".