ח"כ אריה אלדד (איחוד לאומי) אומר בראיון לערוץ 7, כי העיקרון מכוחו נגזר תקציב הקשר עם הבוחר הוא עיקרון חשוב מאוד, "מי שנבחר אמור לשמור על קשר עם בוחריו, על קשרי מכתבים, עלונים, מודעות, חוגי בית וכדומה. כל האמצעים ליצירת קשר ושמירת קשר הם ראויים".
אלדד מסביר, כי בתחילה היה נהוג שחברי הכנסת משתמשים בדואר, בטלפון ובאמצעים אחרים על חשבון הכנסת, אך לאחר מכן התברר כי יעיל יותר להקצות תקציב ברור לצורך העניין, ונקבעה ועדה ציבורית חיצונית הקובעת אילו הוצאות מותר להוציא מתוך תקציב זה.
אלדד מסכים, כי יתכן שכדאי לשנות את הגדרת התקציב, אשר חלקו מופנה למעשה להוצאות החזקת לשכתו של חבר הכנסת, ולכנות חלק זה בשם שונה, ובכך למנוע חלק מהתחושה הציבורית הלא נוחה מאופן הוצאתו של התקציב, "יתכן שבאמת ראוי להפריד בין תקציב העוגיות לתקציב הבולים, אך הריטואל הזה שבו מידי שנה הופכים הח"כים לשק החבטות של עיתונאים וטוקבקיסטים פופוליסטים איננו נכון ואיננו ראוי".
ח"כ אלדד סבור, שהכלים המצויים כיום בידי הח"כים למלא את תפקידם הם כלים ראויים, אולם יש להגדיל את מספר חברי הכנסת, או ע"י העלאת מספרם ל-180 כהצעת ח"כ רבלין, או ע"י הנהגתו של החוק הנורבגי, הצעה בה הוא תומך, דבר שיביא לידי פיתרון האנומליה לפיה במשכן הכנסת מסתובבים 55 ח"כים מהאופוזיציה וכ-20 ח"כים מהקואליציה, הצריכים לשאת במלוא העול של הוועדות וההצבעות.