בערב פסח הקרוב תחול אחת המצוות הנדירות ביהדות: ברכת החמה. קהילות ישראל בארץ ובחו"ל מתכוננים למעמדים גדולים שיערכו עם הנץ החמה, בהם תאמר הברכה ברוב עם.
במהלך הדורות מעמד נדיר זה גרם לסיפורי ניסים רבים שנקשרו אודותיו, כברכת החמה שאירעה בשנת תקמ"ה, המתוארת בכתב-יד המובא בירחון "סיני", בה למרות שכמה שבועות ירד שלג והעננים כיסו את השמים עד שלא ניתן היה לראות את השמש, ביום הברכה זרחה השמש ובני קהילת קעלין הסמוכה לפראג יכלו לברך את הברכה. כך גם התפרסמו דברי הרבי מאוסטרובצא, האקטואליים בייחוד השנה, לפיהם ברכת החמה בערב פסח היא סימן להתקרבות הגאולה.
רבים מגדולי ישראל שהתכוננו למעמד המיוחד, כתבו על אירוע זה חידושים הלכתיים ודברי הגות. השנה, לקראת ברכת החמה, נחשפים לראשונה דברי הלכה והגות שכתב הרב "הנזיר", בהם הוא מסביר את הסוגיה האסטרונומית המורכבת של ברכת החמה, כפי שנבאר בהמשך. הרב הנזיר כותב דברי הגות העולים מתוך התבוננות מעמיקה, מתאר את תחושתיו בזמן ברכת החמה בשנת תשי"ג, וגם פורש את שיטתו ההלכתית המיוחדת העולה מתוך ההבדל בין תקופת שמואל לבין התקופה על פיה מחושב הלוח העברי כיום. בחוברת גם נדפסים שלושת נוסחי הברכה, כפי שנהוגים בכל קהילות ישראל.
ברכת החמה מבוססת על הנתון הידוע, כי הלוח העברי בנוי על התאמה בין שנה החמה ושנת הלבנה, שלא כמו לוחות הדתות האחרות. עקב כך האמוראים והתנאים עסקו בחישובים אסטרונומיים מורכבים, כדי לייצור את הלוח המדויק ביותר. בגמרא מובאת דעתו של שמואל לפיה שנת חמה היא 365 יום ו־6 שעות, אם כן בכל שנה יש רגע שבו היחס בין כדור הארץ לשמש זהה לזמן הבריאה - כשמסתיימת שנת חמה שלמה, אך השעה של רגע זה שונה משנה לשנה, כיוון שיש את יתרת רבע היום, וכן הפרש של יום נוסף העולה מהעובדה שתחילת ליל רביעי שאחרי נ"ב שבועות מדויקים הם רק 364 ימים.
לדוגמה בשנה אחת הוא חל בתחילת הלילה, שנה אחר כך בחצות הלילה, שנה אחר-כך בתחילת היום, וכן הלאה. אם כן על מנת להשלים את שנת החמה וגם לחזור לאותה שעה - תחילת הלילה - עלינו לחכות למחזור של 4 שנים, אך כדי להגיע למצב זהה לבריאת המאורות, עלינו להכפיל את 4 השנים ב-7 כדי להגיע לכך שתחילת שנת החמה תחול בתחילת ליל רביעי. וכך יוצא כי בכל 28 שנים התקופה מתחילה בדיוק באותו יום בשבוע ובאותה שעה שבה נבראו המאורות. את "ברכת החמה" קבעו לומר ביום בו מתחילה תקופת ניסן בשנה הראשונה של המחזור - וזה נופל תמיד ביום רביעי - היום בו נתלו המאורות.
נציין כי כבר גדולי הראשונים כותבים שתקופת שמואל אינה מדויקת מבחינה אסטרונומית, וחשבון הלוח העברי מבוסס על חשבון האמורא רב אדא, אך כבר נתקבעה המסורת שאת ברכת החמה נוהגים להכריע כדעת שמואל. הערה נוספת היא שהברכה מבוססת גם על ההנחה שהעולם נברא בניסן.
אחד המעמדים הגדולים של "ברכת החמה" השנה, ייערך מעל גג ישיבת "הכותל" בירושלים, בידי "איחוד בתי-הכנסת", בו ישתתפו הרבנים הראשיים לישראל ואישי ציבור רבים.
להזמנת ספרו של הרב "הנזיר" – 02-9973875, 02-6416166