יעקב בכר, מנכ"ל התאחדות מגדלי הבקר בישראל, מדווח כי לקראת חג הפסח הוחלף ריפוד מצע הפרות ברפתות והפרות הוזנו בתפריט כשר לפסח לפרות עד לסיום החג. בנוסף הותקנו ברפתות מערכות לסינון חלב טרם שיווקו למחלבות. לדבריו "הרפתנים קיבלו את מלוא ההנחיות והציבור יקבל חלב כשר למהדרין בפסח".
בכר מוסר כי התפריט הכשר לפרות מתבסס בעיקר על קטניות, תירס וחומוס כחלופה למיני הדגן המקובלים בשאר ימות השנה "איסור חמץ בפסח חל גם על רכושו של היהודי ולא רק על מזונו. גם הבהמות הם חלק מהרכוש ולכן אסור, על פי ההלכה, שיהיה חמץ בסביבתו".
ואיך מתרגלות הפרות למזון החדש? גם לכך הסבר מדוייק. בכר מציין ש"קיבת הפרות רגישה ולכן החלפת המזון נעשית בהדרגה, מגישים את המזון החמץ והכשר מעורב, ומשנים בכל יום את היחס בין המזון החמץ לכשר, עד שבוע לפני חג הפסח".
פרץ שורק, רכז מזון בהתאחדות מגדלי הבקר בישראל, מוסיף על הדברים ואומר כי "לבהמה של יהודי אסור לאכול מוצרים שמחמיצים. כאשר הבהמה אוכלת היא מפרישה רוק, כאשר נוזל הרוק על אחד מחמשת מיני הדגן היא הופכת את המזון לחמץ, לכן אסור בימות הפסח להאכיל את הבהמה בחמשת מיני הדגן. על מנת שלא תיווצרנה בעיות בריאות לבעלי החיים בזמן הפסח, יש להרכיב את התפריט בצורה מקצועית ומאוזנת. הרפתנים מקבלים לפני הפסח דף הדרכה מקצועי ומסודר, שתפקידו למנוע תפריט שגוי אשר יזיק לפרות".
לני קפלן-מנהל רפת מעלה גלבוע, איש הקיבוץ הדתי מציין כי "הכנת הכשרות במשקי החלב לחג הפסח נערכת בשני שלבים: בשלב ראשון, מתקינים מערכות סינון עדינות במשקי החלב, כך שהחלב עובר סינון לפני כניסתו למיכל. בשלב השני קיים שינוי תפריט האכלה של הפרות, בעבר כשלא היו מערכות סינון חלב הכנת הכשרות לפסח ארכה לפחות 3 שבועות, היום נעשה התהליך תוך מספר ימים".