הפורום המשפטי למען ארץ ישראל שיגר מכתב חריף לרמטכ"ל, רא"ל גבי אשכנזי, בעקבות הדברים שיוחסו לקצין חינוך ראשי, תת-אלוף אלי שרמייסטר, ולפיהם יציאתם של חיילים דתיים מאולמות בהם נשמעת שירת נשים היא "תופעה מדאיגה".
בפורום רואים בהתבטאותו של שרמייסר התבטאות אומללה המנותקת המציאות בצה"ל בה חיילים דתיים מהווים חלק נרחב יותר ויותר בשדרת הפיקוד הצה"לית. כמו כן שואלים שם מה עניינו של קצין החינוך הראשי ברמת דתיותו של חייל זה או אחר.
נזכיר כי שרמייסר קבע כי לטעמו "אין זה ראוי שבערבי יחידה החיילים יתפצלו ולא כולם ייקחו חלק באירוע מגבש". לדבריו, "אין לתת לגיטימציה להמשך התופעה, הפוגעת בלכידות היחידתית".
במכתבם לרמטכ"ל כתבו אנשי הפורום כי חשוב להפנים ש"יש אנשים דתיים רבים, המעדיפים להימנע משמיעת זמרת נשים, בפרט בהופעה חיה, וזאת מטעמים דתיים. יש גם אנשים דתיים המקפידים על אכילת בשר "חלק" בהכשר מיוחד. יש אנשים דתיים המגדלים זקן, יש כאלו המוציאים את ציציות ה"טלית-קטן" כדי שייראו מחוץ לבגדיהם, יש כאלו החובשים כיפה גדולה במיוחד. מידת ה"דתיות" של אזרחים במדינה דמוקרטית, אינה אמורה להיות מעניינו של איש – בוודאי ובוודאי לא מעניינו של הצבא שבו הם משרתים. אנו מניחים שהנחה זו מקובלת עליך, כראש המטה הכללי. ואולם, יש בצה"ל – כך מסתבר – מי שרואה את הדברים אחרת; מי שבעיניו בעיניו הדברים הם "תופעה הפוגעת בלכידות היחידתית", לא פחות".
"התבטאותו המתוקשרת של קצין חינוך ראשי, ה"רואה בחומרה" את העדפתם של מאות חיילים קרביים דתיים, בהם גם מג"דים ומ"פים, המשרתים בחטיבות החי"ר המובילות בצה"ל, להימנע מהאזנה לזמרת נשים באירועים של צה"ל (בהנחה שהתבטאות זו צוטטה כהלכה), מוכיחה כי לאיש יש בעיה מסוימת בהבחנה בין עיקר לטפל, בלשון המעטה", כתבו אנשי הפורום.
כמו כן קבעו כי "ההתבטאות הזו גם מעוררת דאגה רבה. ראשית, מפני שאם קצח"ר באמת סבור שה"לכידות היחידתית" של היחידות הקרביות שבהן משרתים חיילים ומפקדים דתיים בהמוניהם תלויה בשאלה אם החיילים יאזינו לשירת נשים או יעדיפו לעמוד על עקרונותיהם ומנהגיהם הדתיים, ייתכן שהדבר מעיד על ליקוי מאורות ערכי של חיל החינוך, ושלו, אישית, כקצח"ר. שנית, מפני שנראה כי תא"ל שרמייסטר לא הפנים את השינוי שחל בחברה הישראלית מאז ימי "כור ההיתוך" הדורסני והוא סבור, כנראה, שמנהגיהם הדתיים של אלפי החיילים הקרביים הדתיים לא ראויים לכבוד או להתחשבות מצד הצבא. גם זה, כשלעצמו, מעורר תהיה אם האיש מבין את תפקידו הערכי של חיל החינוך בשנת 2009. שלישית, מפני שהתבטאותו של תא"ל שרמייסטר מצטרפת לאווירה – שיש מי שדואג "לפמפם" אותה בתקשורת מזה זמן רב – הרואה ברבנות הצבאית "בעיה", בחיילים דתיים "בעיה" במוטיבציה אמונית לשירות מיטבי בצה"ל "בעיה", ולאחרונה אפילו בהקרבה ובנחישות שהפגינו חיילים ומפקדים דתיים ב"עופרת יצוקה" – "בעיה" נוספת".
עוד כתבו אנשי הפורום: "התבטאותו של תא"ל שרמייסטר, מעבר לכל דבר אחר, מעוררת תהיה שמא ה"בעיה" האמיתית, בעיניו היא העובדה שחיילים וקצינים דתיים ממלאים את שורות היחידות הקרביות פי כמה וכמה משיעורם היחסי באוכלוסיה. יש לקוות כי אין צורך להזכיר לתא"ל שרמייסטר כי שיעורם היחסי של חיילים וקצינים דתיים בטורי המצבות בהר הרצל וקריית שאול, גם הוא גבוה, פי כמה וכמה משיעורם היחסי באוכלוסיה. ההתבטאות האומללה הזו גם מוכיחה – למי שעוד היה לו ספק – כי צה"ל ממש לא מעוניין, למשל, בגיוסם של חרדים לצבא, כי הם עוד עלולים להימנע, שומו שמיים, מלהשתתף באירועים שבהם מתקיימת זמרת נשים".
"במקום להתחשב במנהגיהם הדתיים של חיילים המהווים קבוצה גדולה ומשמעותית – מתעלמים מהם וכוללים באירועים צבאיים תוכן שמבחינתם הוא בעייתי. ואילו, כשאותם חיילים מעדיפים להימנע מעימות ולנתק מגע – גם אז מסרבים להתחשב בהם ורואים בהם מי ש"פוגעים בלכידות היחידתית". התבטאות אומללה זו מצריכה, להבנתנו, את התערבותך האישית, כמי שמקרין לצה"ל רוח אחרת לגמרי. לדעתנו, ראוי לבדוק אם הדברים משקפים את הרוח הערכית הנושבת בחיל החינוך ואם קצח"ר החליט להפוך את צה"ל לזירת "מלחמת תרבות", כדי לקדם אג'נדה מאוד מסוימת, שאין בינה ובין ערכי צה"ל ולא כלום", חותם את המכתב בשם הפורום מנכ"ל הפורום נחי אייל.