בעקבות הישגים חלקיים בלבד בטיפול בקבוצת נשים חרדיות נפגעות אלימות, החוקרת ד"ר ניקול דהאן מהמרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון, והמטפלת עו"ס ציפי לוי מאגף הרווחה בעיריית ירושלים, המשיגו (יצרו הגדרה אקדמית-מחקרית) המשגה חדשה בתחום הטיפולי – אלימות רוחנית, כסוג ייחודי של אלימות. המשגה זו פותחת פתח לקידום המחקר, הטיפול וההתמודדות עם תופעת אלימות זו.
עד כה, האלימות כלפי נשים סווגה לארבעה סוגים עיקריים: פיזית, נפשית, מינית וכלכלית. האלימות הרוחנית הוגדה כניסיון לפגוע בעצמי רוחני, בחיים הרוחניים, או ברווחה הרוחנית של האישה, ולה שלוש דרגות עוצמה: א. להקניט את הערך הרוחני של האישה, של אמונותיה או של עשייתה; ב. למנוע או להגביל את עשייתה הרוחנית; ג. לגרום לה לעבור על ציווים או איסורים רוחניים. המושג נקבע בעקבות מחקר פעולה משתתף ואינטרפרטטיבי (שת"פ ספירלי בין אנשי שטח לאנשי מחקר - בשטח).
בראשית העבודה עם הקבוצה, שבה השתתפו שמונה נשים חרדיות נפגעות אלימות תושבות ירושלים, נעשה שימוש ב"מעגל כוח ושליטה", כלי טיפולי הנמצא בשימוש נרחב בשירותים הסוציאליים ברחבי הארץ, המציג את הכוח והשליטה של הגבר במרכז של מעגל המחולק לשמונה – אלימות פיזית, רגשית, כלכלית, מינית ומילולית, התפרצויות כעס והפחדה, בידוד והפחתת החופש, ושימוש בעליונות גברית.
הכלי שנמצא עוצמתי באופן שבו הוא מסייע לנשים לספר את סיפורי האלימות, למפות את האלימות המופנית כלפיהן ולהעלות את מודעותן לאסטרטגיות שהגבר נוקט בהן כדי להגביר את שליטתו עליהן, נראה היה חסר במהלך העבודה עם הקבוצה החרדית: תיאורים רבים של הנשים החרדיות את ההתרחשות האלימה שהן חוו, לא מצאו בו את מקומם. כאשר המטפלת הציגה את הממד החדש בפני חברות הקבוצה, הן נסערו וחשו בהקלה, כאשר בפעם הראשונה המטפלת הייתה מסוגלת לקלוט את החוויה שלהן ולהצביע על מהותה במילים, ובכך לתת תיקוף לרגשותיהן. חיפושים נרחבים בשיח האקדמי במטרה לבדוק האם המושג מוכר, העלו התעלמות כמעט מוחלטת מן הפן הרוחני של האלימות כלפי נשים.
דוגמאות לאלימות רוחנית שהעלו נשות הקבוצה: בעל שטען נגד אשתו כי אין כל ערך לתפילותיה, ולמעשה קלקל את החוויה הרוחנית שלה ופגע בעצמי הרוחני שלה; אחר שמנע מאשתו אפיית חלה ומצוות "הפרשת חלה", וכשהעזה להמרות את פיו טרח לקנות בעצמו חלות ובצע ובירך רק עליהן; בעל שדרש לעבור על איסורי נידה, מעשה שגרם לאישה סבל רוחני עמוק, פגע בתפיסתה את עצמה בתור אישה שומרת הלכה, ופגם בתחושת היושרה הרוחנית הפנימית שלה. מעשה זה של הבעל היה מקרה קיצוני של אלימות רוחנית.
ד"ר דהאן מן המחלקה לעבודה סוציאלית במרכז האוניברסיטאי אריאל, העוסקת בחקר אלימות בקרב נשים חרדיות ובטיפול: "הממד הרוחני של האלימות הוא ממד מהותי בפני עצמו של האלימות הנחווית על ידי הנשים החרדיות. הרגישות לממד זה של האלימות הוא מרכיב חשוב שעל איש המקצוע לפתח ולהכליל בתוך כישוריו רגישי התרבות".