לא אלמן ישראל. רבים הם נושאי החיכוך בין איש לאשתו, וכידוע הניקיונות לפסח מצויים בצמרת מצעד הנושאים הללו. הסיבה נעוצה ככל הנראה בדרך החשיבה השונה בין מוחו של הגבר למוחה וליבה של האישה. איך אמרו פעם – גברים מנוגה ונשים ממאדים, או אולי להיפך, מה שבטוח הם הגיעו לאותו בית אך ממקומות שונים לחלוטין.

הבעל לרוב דבק בשיטה הידועה ולפיה אבק זה לא חמץ, האישה לעומתו מאמינה בעיקרון הידוע שאם כבר מנקים אז למה לא לנקות עד הסוף? ושפעם בשנה כדאי לנקות הכול...

עוד לא נרגענו מההנג-אובר, או החמרמורת בלשון האקדמיה ללשון, של פורים וכבר מבחינות רוב נשות ישראל בכך שפסח מתקרב. הן מעלות את העניין בפני הבעל היקר והוא מגיב בהפתעה גמורה ורומז, ולעיתים אף אומר מפורשות, שיש עוד זמן רב. עובר עוד שבוע, האישה מתחילה בפעולות הניקוי הקלות, מסדרת את חדר השינה, ממיינת את בגדי החורף ועוד ועוד. אך העייפות שוב מתחילה לתת את אותותיה. האישה פונה לבעל היקר ומזכירה לו שעוד מעט פסח (אולי הוא יבין את הרמז...). נו? שואל יקירנו, אז מה את רוצה? "צריך להתחיל לנקות" אומרת האישה ללא כחל וסרק וללא רמזים. "שטויות. אפשר לסיים לנקות את הבית ביום-יומיים", אומר היקר.

חולפים עוד מספר ימים, חדר ההורים כבר עבר ניקיון יסודי, ארונות המטבח התחתונים עם הכלים שקיבלתם לחתונה ואף אחד לא משתמש בהם כבר נקיים ור"ח ניסן מגיע - עכשיו זה כבר ברור גם לבעל קשה הבנה שעוד שבועיים בדיוק פסח ובעוד ימים לא רבים גם הילדים יתחילו לקפץ בתוך הבית ממקום למקום על מנת "להקל" על הניקיון.

הרעיה הנואשת פונה שוב לבעל (שראוי לציין שהוא עובד קשה מאוד לפרנסת הבית), פסח מתקרב... אל תדאגי הוא אומר לה, הבית יהיה נקי בזמן, זה לא הרבה עבודה, לא צריך להשתגע, אולי תביאי מישהי שתעזור לך? מיואשת מרעיונות הייעול הנדושים של היקר פונה הנואשת לחדר הילדים. ממיינת את הבגדים, מאווררת את המיטות, מסדרת את הצעצועים, מכבסת את המצעים ועוד היד נטויה.

שבוע לפני פסח, הצונאמי מגיע - הילדים יצאו לחופשה בתרועה רמה, הם מבלגנים את הצעצועים, הופכים את ארון הבגדים ומורחים ביסקוויטים בכל פינה... הרעיה והאם חדורת רוח קרב ומוטיבציה לא מתייאשת, פונה לספריות הספרים, מורידה את הספרים, מנגבת אבק ופוקדת על הזאטוטים להחזיר את הספרים למקום (אולי היא תזכה ברבע שעה של שקט). לאחר מכן פונה הנואשת והלוחמת למטבח, מנקה ביסודיות את הארונות, המקרר, התנור המיקרוגל ועוד כמה מכשירי חשמל חסרי שימוש – מעבד מזון, קוצץ ירקות, טוסטר ועוד.

יומיים לפני החג אומרת הנואשת ליקר, עוד יומיים פסח... היקר מתעשת מסביר לנואשתו שהוא מצטער שהוא משאיר אותה לבד אבל הוא חייב לנקות את רכבו כי ממש עוד יומיים פסח. הוא נעלם ליום שלם. איש לא באמת יודע מה הוא עשה במהלך היום הזה, אבל נשתדל לדון לכף זכות.

יום לפני הפסח ניגש היקר בהתרגשות לנואשתו ובקול מתרונן אומר לה: אשתי היקרה, מחר ערב פסח. מה אוכל לעשות למענך? איך אפשר לעזור בניקיון הבית? הניסיונות לשלוח אותו לנקות את החלונות, התקרה או הפאנלים כמובן נתקלים בתשובה שאבק זה לא חמץ וממש מיותר לנקות את המקומות האלו. בצר לה מפנה הנואשת את יקירה לאיזו עבודה יזומה כלשהי, שתהיה לו הרגשה טובה אחרי כל הרצון הטוב לעזור. היא מצידה הולכת לנקות את כל ה'לא חמץ' לכבוד פסח.

בדיקת חמץ, כל המשפחה מתכנסת בבית המבריק והנוצץ, אומר היקר ליקירתו: את רואה? הכל בסדר. למה נלחצת? אמרתי לך שהבית יהיה נקי בזמן?