נשיאי ישראל וצ'כיה, שמעון פרס ווצלאב קלאוס קיימו אחר הצהריים טקס מרגש במיוחד במחנה הריכוז טרזינשטאט בהשתתפות כל צמרת השלטון הצ'כית, ניצולי שואה, חסידי אומות העולם ונציגי הקהילה היהודית של פראג. נשיא צ'כיה, כמחווה מיוחדת הגיע מלווה בנציגי כל המפלגות וכל שגרירי אירופה המוצבים בצ'כיה אל רחבת מחנה הריכוז שמצבות רבות פזורות בו ומנורה ענקית מוצבת במרכזו.
במהלך הביקור סיירו הנשיאים באתרים השונים במחנה ההשמדה, הדליקו שני הנשיאים נרות נשמה שהוצבו במרכז הקרמטוריום במחנה ההשמדה, הניחו אבני זיכרון שהובאו במיוחד מירושלים על המצבות וזר פרחים משותף שמייצג את שני העמים ונשאו תפילת אל מלא רחמים.
נשיא צ'כיה אמר בנאומו: "שנינו הלכנו בשבילי הסבל, לעולם לא נשכח את שעוללו הנאצים לכם ולנו ונוסיף ללכת הלאה בדרך של הבנה ותקווה".
הנשיא פרס אמר בנאומו, כי "כאן בטרזין עלי לחזור ולומר כי אין מחילה לַשואה. אין כפרה. אין שכחה. ואין "תקופת התיישנוּת". מוות יכול להישכח, רצח יש לו תוחלת חיים ארוכה. כשהרצח, והחייתיות יָצאו מלב ליבה של אומה שנחשבה לתרבותית וּמפותחת, הוא אות אזהרה המוצב בהתנהלות האדם. הקמת מדינת ישראל היא המסקנה הבלתי נמנעת מהשואה. היום, ברוך השם, עמנו מסוגל לעמוד על נפשו, מבלי להיבהל מרוצחים".
הנשיא הוסיף: "להיות פה היום במקום הנורא הזה, כשלנגד עֵינֵי רוחי חולפות דמויות מטושטשות – שורה ארוכה-ארוכה – כמאה וחמישים וחמישה אלף מבני עמי, נשים וגברים, ילדים וּקשישים, שעברו בגטו הזה בגזירת הצורר הנאצי. ומהם, כשלושים וחמישה אלף מתו כאן, וכשמונים ושמונה ושלושה אלף שוּלחוּ אל מחנות ההשמדה ושם נחרץ גורלם. אפשר לרצוח אנשים אך לא ניתן לרצוח את נשמתם".
עוד אמר בנאומו: "עדיין ישנה אנטישמיות גם במקומות שאין בהם יהודים חיים. אנטישמיות היא מחלה לא יהודית. ועם תרבותי חייב להדבירה בטרם תהפוך לחיה טורפת. ואת הלקח הזה צריך להנחיל מדור לדור בכל בֵּית-ספר בעולם. ישנם מכחישי שואה. הם מסוגלים גם להכחיש את יציאת מצרים".
יצוין כי הנשיא פרס העניק למוזיאון טרזין במהלך ביקורו הרשמי במחנה שתי יצירות מאוסף המוזיאון לאמנות של יד ושם , של הציירים האחים אווה ופטר גינז שציירו בילדותם בטריזינשטאט. פטר נרצח בעודו בן 16 באושוויץ.
שמות היצירות : "גגות ומגדלי פראג", 1939-1940(?), צבע-מים ודיות על נייר ו"מגורים בביתן הנוער", 1943 צבע-מים על נייר.