בבית המשפט המחוזי בירושלים ניתן פסק דין עקרוני בסוגיה של תביעות נזיקין נגד שוטרים אלימים. פסק הדין ניתן בערעור שהגיש תושב בית אל, דוד בן יעקב, כנגד פסק דינה הקודם של השופטת אנה שניידר מבית משפט השלום בירושלים.
על פי פסק הדין שניתן במחוזי, ישלם הנתבע, תנ"צ אפי מור, מי שהיה מפקד מרחב לכיש בתקופת ההתנתקות, סכום של 750 ₪ לתובע, לאחר שנקבע כי הכה אותו בעורפו ללא כל הצדקה.
האירוע התרחש בתקופה הסוערת של ההתנתקות. דוד בן יעקב תושב בית אל, הגיע למחסום כיסופים על מנת להיכנס לגוש קטיף. באותו לילה נסגר מחסום כיסופים, ובן יעקב מצא עצמו בטור ארוך של מכוניות שנתקעו מחוץ למחסום, וניסה לנווט את מכוניתו לפי הוראות השוטרים. לפתע, ללא כל התראה מוקדמת, ניגש אליו מפקד המרחב, סנ"צ (היום תנ"צ) אפי מור, הושיט את ידו דרך חלון הרכב והכה את בן יעקב בעורפו לעיני אשתו, אחותו, ובתו הקטנה.
דוד בן יעקב פנה למוקד החרום של ארגון זכויות האדם ביש"ע, ובעזרת עו"ד ענר יקותיאל הפועל מטעם הארגון הגיש תלונה במח"ש ותביעת נזיקין. התלונה במח"ש הבשילה לכתב אישום משמעתי, והסתיימה במרץ 2007 בהרשעה. ניצב דוד קראוזה, ששפט את נצ"מ מור בדין המשמעתי, קבע בהכרעת הדין כי "הנאשם הכניס את ידו דרך חלון הרכב, והכה בידו בראשו ובעורפו של המתלונן מכות חזקות ונמרצות". עוד ציין ניצב קראוזה כי "אין בידי להצדיק התנהגות זו".
לאחר ההרשעה בבית הדין המשמעתי, סוכם בין הצדדים לדיון הנזיקי, כי הכרעת הדין תשמש בסיס להחלטה בתיק. ואולם, השופטת אנה שניידר החליטה לדחות לחלוטין את התביעה ולא לחייב את נצ"מ אפי מור בתשלום פיצויים כלשהם לתובע, תוך שהיא שואלת: "כלום ציפה התובע שכוחות הביטחון, על אף שהונחו לשמור על הבלגה ואיפוק יקבלו את פניו "בזרועות פתוחות" כאשר המפגינים במקום עושים כל מאמץ כדי לגרום להם לאבד את סבלנותם?". וקובעת כי "מי שבוחר לסכן את משפחתו על ידי הבאתה למקום מועד לפורענות – אין לו להלין אלא על עצמו". השופטת קבעה כי יש לייחס לתובע, דוד בן יעקב, אשם תורם בשיעור של 100 אחוז, ולפיכך לא מגיע לו פיצוי כלשהו.
לאור תוצאה חמורה זו, הגיש התובע בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים. בכתב הערעור שהגיש עו"ד ענר יקותיאל נכתב כי פסק דינה של השופטת שניידר מהווה "קביעה אבסורדית ממנה עולה כי איזור בו פועלים כוחות הביטחון למניעת הפרות סדר הנו מקום מועד לפורענות ולסכנה מצד אותם כוחות!" וכי "אכן לא היה על כוחות הביטחון לקבלו "בזרועות פתוחות", אלא לפעול כלפיו כדין. כך עשו, כמסתבר, כל השוטרים הנוכחים במקום, למעט, למרבה הצער – מפקדם הבכיר". "קבלת תוצאה זו עלולה חלילה להביא להתרת כל רסן בפני כוחות הביטחון בטיפולם בהפרות סדר, וסופה מי ישורנו" - טען עו"ד יקותיאל.
השופטת יהודית צור ביטלה את החלטתה של השופטת אנה שניידר, וקבעה, כי בבחינת נסיבות המקרה לא הייתה הצדקה לקביעה הגורפת שיש לראות בהגעתו של המערער למקום האירוע משום "הסתכנות מרצון". גם אם המבקש הגיע למקום האירוע למרות שידע שהמקום הוכרז כאזור סגור, הרי שבסופו של דבר אין חולק שהוא נשמע להוראות השוטרים במקום, ובנסיבות אלו לא הייתה הצדקה לייחס לו ידיעה כי יופעל כלפיו כוח שלא כדין. לא הייתה בפני בית משפט קמא כל תשתית עובדתית המצדיקה קביעה על "הסתכנות מרצון" ולא היה מקום לייחס לתובע "אשם תורם" מלא."
השופטת צור התייחסה גם לטענת הפרקליטות כי יש לראות את התנהגותו של המשיב כ"מעשה של מה בכך" וקבעה כי "ככלל, אין הצדקה לקביעה כי שימוש מוגזם בכוח על ידי איש מרות, האמון על אכיפת החוק, נכנס לגדרו של "מעשה של מה בכך...הפעלת אלימות תוך נתינת מספר מכות, בעורף ובראש, כאשר הנפגע יושב בתוך מכוניתו שלו וזאת לעיני אשתו וילדיו, אינה יכולה להיחשב כמעשה של מה בכך."
עם זאת, קבעה השופטת צור כי אין מקום להטיל על תנ"צ מור פיצוי עונשי, וזאת משום שבעצם העמדתו לדין והרשעתו, על כל הכרוך בכך, כבר הושגה מטרת ההרתעה "העמדת קצין לדין משמעתי והטלת אמצעי משמעת אינם עניין קל ערך" – קבעה השופטת תוך שהיא מצטטת את דבריו של תנ"צ אפי מור עצמו, במעמד הרשעתו בדין הנזיקי, כאשר אמר "שאין לו כוונה לערער הן באשר להרשעה והן בהתייחס לעונש שהושת, וזאת בעיקר שמאז התלונה ועד היום הוא נמצא בסחרור באמצעות כתבות, המשפט כשלעצמו ובקיצור אין לו כוח להמשיך בכך".
השופטת צור ציינה, כי לאור העובדה שלתובע לא נגרם שום נזק מלבד עגמת נפש, יעמוד סכום הפיצוי על 750 ₪ בלבד, אשר ישולמו מכיסו האישי של תנ"צ אפי מור.
בארגון זכויות האדם ביש"ע מביעים סיפוק מהקביעה העקרונית בפסק הדין, ולפיה שוטר המפעיל כוח שלא כדין כלפי מפגינים, לא יוכל לטעון שמדובר במעשה של מה בכך, וידרש לפצות את נפגעי האלימות גם אם לא נגרם להם שום נזק.