הוחמר עונש השוטר שהתעלל בערבי

שופטי בית המשפט העליון אילה פרוקצ'יה, אליקים רובינשטיין ויורם דנציגר קבעו כי יש להחמיר בעונשו של שוטר מג"ב, ינאי לאלזה, שהורשע בהריגת נער פלסטיני בן 17, לאחר שהשליך אותו מג'יפ דוהר.

"חומרתם המופלגת של מעשי המשיב בנויה כמה רבדים. בראש ובראשונה, משתקפת החומרה בפגיעה הפיסית הנוראה שניחתה על המתלוננים התמימים, על לא עוול בכפם, ובמכת המוות שהונחתה על אדם צעיר שהלך לתומו בדרך. שנית, מעשי המשיב בחבורה התאפיינו לא רק בפגיעות פיסיות חמורות, ואף פאטאליות, אלא בהשפלה וביזוי של קרבנות ההתעללות. הקרבנות שנחטפו, הוכו ועונו, הושפלו בשל מוצאם בלבד, והיו נתונים בחוסר ישע מוחלט בידי קבוצה של חיילים ישראליים ששלטו בהם בכוחם ובנשקם, ללא כל יכולת להתגונן. אולם החומרה אינה מתמצית אף בפגיעות הפיסיות והרגשיות בלבד".

עוד ציינה השופטת כי התנהגותו לאורך המשפט לא חשפה הפנמה, מודעות והבנה לחומרת מעשיו, ולא כל שכן, חרטה. הוא לא היסס שלא להתייצב לדיוני בית המשפט, ונדרשו צווי הבאה להביאו.

"על רקע הדברים האמורים, נראה לי כי אין מנוס מקבלת ערעורה של המדינה, ומהחמרה משמעותית בעונשו של המשיב. מסר הגמול, ההרתעה וההוקעה ממעשי התעללות נפשעים של ישראלים כלפי בני העם הערבי בשל מוצאם, לא יועבר בעוצמה הנדרשת בלא החמרה כזו, במיוחד כאשר הפוגעים הם אנשי צבא ומשטרה. בשיעור ההחמרה, התחשבתי בשיקולים לקולא, וייחסתי להם משקל יחסי הולם, וכן הונחיתי על-פי העקרון כי ערכאת הערעור אינה נוהגת למצות את הדין עם הנאשם.

אציע, אפוא, לקבל את ערעור המדינה, ולהחמיר בעונשו של המשיב באופן שבמקום עונש מאסר בפועל של שש וחצי שנים שנגזר עליו בבית משפט קמא, הוא ירצה עונש מאסר בפועל של עשר שנות מאסר בפועל בניכוי תקופת מעצרו מיום 18.4.03 עד 26.1.04".

השופטים רובינשטיין ודניצינגר סברו כי עונש של עשר שנים הוא מעט מוגזם, "משני טעמים סבורני כי יש להעמיד את העונש על שמונה וחצי שנות מאסר, ולא עשר כפי שהציעה חברתי. הטעם האחד הוא התסמונת הפוסט-טראומטית ממנה סובל המשיב, שאובחנה על-ידי הפסיכיאטר המחוזי במיוחד בחוות דעתו המשלימה. הטעם האחר הוא גזר דינו של השותף באסם, שעליו נגזרו ארבע וחצי שנות מאסר בפועל; לדידי, גם אם בצדק ציינה חברתי כי תפקידו של המשיב היה דומיננטי – ואוסיף כי באסם הורשע במסכת קלה יותר (לרבות סיוע להריגה להבדיל מהריגה בה הורשע המשיב) – עדיין אין להלום פער של למעלה מפי שניים בעונש ביניהם".