חולים מרקע סוציו-אקונומי נמוך אינם נענים לטיפול המומלץ על ידי הרופאים, באותה מידה שנענים חולים מרקע סוציו אקונומי גבוה. כך עולה ממחקר שבוצע ביחידה להפרעות שינה במרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה. רמה סוציו-אקונומית על פי הכנסה חודשית מהווה מדד חשוב המשפיע על החלטת החולה להסכים או לדחות טיפול מקובל בדום נשימה חסימתי בשינה, ה- CPAP.
המחקר פורסם בימים אלה בכתב העת היוקרתי Sleep (אפריל 2009), ושותפים לו פרופ' אריאל טרסיוק מנהל היחידה להפרעות שינה בסורוקה, פרופ' חיים ראובני מנהל יחידה בחטיבת הילדים בסורוקה ומהמחלקה למנהל מערכות בריאות באוניברסיטת בן גוריון ופרופ' אשר טל מנהל מח' ילדים ב' בסורוקה והמרפאה להפרעות שינה בבית החולים.
תסמונת דום נשימה חסימתי השכיחה בקרב כ 5% מהאוכלוסייה, הנה הפרעת נשימה המאופיינת בחסימה מלאה או חלקית של דרכי האוויר העליונות במהלך השינה. התסמונת מאופיינת בנחירות, הפסקות נשימה והפרעת שינה הגורמות להתדרדרות במצב הבריאותי ובאיכות החיים. תסמונת זו מעלה את הסיכון למחלות נלוות כגון יתר לחץ דם, שבץ ואוטם שריר הלב וסיכון מוגבר לתאונות דרכים ותאונות עבודה.
טיפול הבחירה הנפוץ והמוכח ביותר תסמונת דום נשימה חסימתי הנו שימוש במכשיר CPAP (Continuous Positive Airway Pressure). הטיפול מונע את חסימת דרכי האוויר והנחירות ומקטין את הסיכון למחלות נלוות.
למרות ההשפעה המזיקה של תסמונת דום נשימה חסימתי על הבריאות, על פי נתוני האקדמיה האמריקאית לרפואת שינה (AASM) ונתונים שלנו בארץ, כ- 80%-90% מהחולים אינם מאובחנים ואינם מטופלים.
על פי המחקר, 60% (97 מתוך 162) מהחולים שנדרשו לטיפול ב CPAP, לא החלו בטיפול זה.
פרופ' אריאל טרסיוק: "הסיכוי של אדם עם הכנסה גבוהה להיענות לטיפול גבוה פי 5.8 מאדם ברמת הכנסה נמוכה! עבור כל עליה בדרגת רמת ההכנסה הסיכוי לטיפול גדל ב 140%".
המחקר כלל 162 חולים שאובחנו לראשונה במרכז הרפואי סורוקה כסובלים מתסמונת דום נשימה חסימתי המחייב טיפול ב CPAP. כל החולים עברו תקופת הסתגלות בת כשבועיים בה הם קיבלו מידע על הטיפול, עצות שימושיות ותמיכה. כשבועיים עד חודש לאחר ההסתגלות בדקו החוקרים עם החולים את ההחלטה הסופית של כל אחד מהם באם הסכים לטפל או לדחות הטיפול ב CPAP. רמה סוציו-אקונומית נמוכה הוגדרה כאנשים עם רמת שכר נמוכה יחסית לשכר הממוצע בישראל. 40% מהחולים מרמה סוציו-אקונומית נמוכה דחו את הטיפול ב CPAP בעוד שרק 14% מאילו שהסכימו לטיפול היו מרמה סוציו-אקונומית נמוכה!
עוד עולה מהמחקר כי 38% מהחולים שסירבו לטיפול ב CPAP דווחו כי הטיפול גרם להם לתופעות לוואי, 31% דווחו כי הם מעוניינים בטיפול אחר, 29% לא הצליחו להסתגל למכשיר. 29% מהחולים דווחו כי הטיפול יקר להם והם לא יכולים להרשות לעצמם טיפול זה. הרקע הסוציו-אקונומי של החולה משפיע מאוד על היענותו לטיפול.
עוד נמצא כי גורם משמעותי נוסף המשפיע על היענות החולים בתסמונת דום נשימה חסימתי לטיפול הוא רמת התמיכה בחולה וקבלת מידע בנושא. יתכן וההיענות הירודה לטיפול בקרב חולים אלה מרמה סוציו-אקונומית נמוכה נובע מרמת ידע ומודעות נמוכים לתסמונת.