ימים אחדים לפני חג העליה לרגל וממצאים חדשים מרגשים את ירושלים. שבר של לוח אבן גיר הנושא אותיות אחדות בכתב עברי קדום נתגלה בעבודות ניפוי העפר הנחפר בסביבות מעיין הגיחון בשטח הגן הלאומי סובב חומות ירושלים. החפירה נערכת מטעם רשות העתיקות, בהנהלתם של פרופ' רוני רייך מאוניברסיטת חיפה ואלי שוקרון מרשות העתיקות ובמימון עמותת אלעד. שבר האבן הוא מן המאה הח' לפסה"נ, וזאת על סמך שברי החרסים הרבים שנמצאו יחד איתו, וגם על סמך צורת האותיות העבריות החקוקות בכתובת.

הלוח שבור מכל צדדיו. נותרו בו שרידים של שתי שורות כתב:

בשורה העליונה שרד חלקו האחרון של שם פרטי: ...'קיה' למרבה הצער לא ניתן להבחין בשרידי אות נוספת לפני האות קו"ף. אילו הייתה זאת האות זי"ן, ניתן היה להשלים את השם 'חזקיה', וניתן היה, אולי, לייחס משמעות היסטורית לכתובת. מצד שני קיימים שמות פרטיים אחרים שהיו בשימוש ביהודה ובירושלים באותה עת, שיכולים היו להיזכר כאן כמו חלקיה, עמקיה, ועוד.

בשורה השנייה מצויים שרידים של שתי מלים. גם כאן מצוי סיומה של מלה ...'כה' כאן ניתן להציע השלמות אחדות כמו: בְּרָכָה, כלומר איחול להבעת כל-טוב (סיום אפשרי של כתובת זיכרון כלשהי). אפשרית גם המילה בְּרֵכָה, כלומר מאגר מים. השחזור של המילה הזאת הוא אפשרי על יסוד העובדה שבסמוך נמצאת ברכת השילוח, וכן על סמך העובדה שברֵכה נזכרת בכתובת השילוח המפורסמת שנתגלתה בסמוך.

כך או כך, העובדה שמדובר בלוח אבן מעידה על כך שזאת כתובת זיכרון, שעשויה הייתה להנציח מפעל בנייה כלשהו. עתה נותר לחכות שבמשך הזמן יימצאו שברים נוספים של הכתובת. בחול המועד יערכו סיורים בעיר דוד  שם ניתן יהיה לראות חלק מהמוצגים.