מליאת הכנסת אישרה הבוקר (ג') בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק לדחיית אישור התקציב והפיכתו לדו שנתי. 63 ח"כים הצביעו בעד ו-27 הצביעו נגד. לא היו נמנעים.
שר האוצר, יובל שטייניץ, בירך על העברת הצעת חוק יסוד התקציב הדו שנתי 2009-2010 ברוב גדול בכנסת, ומסר כי הוא רואה בכך יישום בזק של ההמלצה הראשונה ב"תכנית 100 הימים" שהוכנה לממשלה. עוד אמר כי "ממשלת ישראל תוביל את הכלכלה לחוף מבטחים, אולם הדבר ידרוש זמן, נחישות וסובלנות. הדיון הלילי המיוחד היווה הזדמנות פז להמחיש את מצב החירום הכלכלי שמדינת ישראל מצוייה בו".
ח"כ נחמן שי (קדימה) אמר לאחר אישור דחיית מועד אישור התקציב כי "הלילה הלבן שעברה הכנסת היה לילה שחור, שכן בסיומו, אישרה הקואליציה בעזרת הרוב האוטומטי שלה את ההצעה לשנות את חוק יסוד התקציב תוך מחטף וללא דיון עמוק כנדרש. חוקי יסוד נועדו במהותם לשמש בסיס לחוקה עתידית וההצעה לשנותם מתוך צורך פוליטי מיידי עושים את הכנסת לחוכא ואיטלולא".
ח"כ שי הוסיף כי "קדימה הוכיחה כי היא עתידה להיות אופוזיציה פעילה ונשכנית והיא תפעל ככל שניתן להבטיח שהכנסת תתנהל מתוך כבוד ושמירה על כללי הדמוקרטיה".
נציין כי הדיון המסכם במליאת הכנסת על הוראת השעה המאפשרת לממשלה החדשה להעביר תקציב דו-שנתי עד מחצית יולי במקום עד מחצית מאי לפי החוק הקיים - נמשך ללא הפסקה כמעט 12 שעות, החל מאמש ב-20:00. חברי הכנסת עלו במהלך כל הלילה בזה אחר זה והציגו איש איש את עמדותיו, הסתייגויותיו או הסכמתו להצעת השר שטייניץ לקבוע באופן חד פעמי תקציב לשנתיים הבאות ולא כבעבר – תקציב לכל שנה ושנה.
המתנגדים המובילים היו אנשי סיעת 'קדימה' הרואים בהצעת שטייניץ מהלך שגוי מעיקרו. שר האוצר לשעבר, רוני בראון, קבע מעל בימת הכנסת כי שטייניץ אינו מודע למורכבות המשרד אליו הוא נכנס ולכן הוא חושב שניתן לבצע מהלך שכזה.
אנשי 'קדימה', ובראשם בראון, קובעים כי לנוכח המשבר הכלכלי הכלל עולמי לא ניתן לחזות את צרכיה הכלכליים של ישראל בעוד שנה ולכן לא ניתן להחליט כבר כעת כיצד ייראה תקציב 2010. לעומתם טענו מצדדי המהלך כי יש בו כדי לייצר יציבות כלכלית הנדרשת לישראל בתקופה סוערת זו.
מנגד מוסיפים מתנגדי המהלך וקובעים כי בהיות התקציב חוק יסוד לא ניתן לשנותו במחטף פרלמנטארי כפי שלטעמם מבצע שטייניץ. כמו כן טוענים שם כי המהלך מייתר את הכנסת ופוגע בדנמוקרטיה שכן בקרת הכנסת על התקציב לא תבוצע כנדרש לפני שנת 2010. שטייניץ מצידו קובע כי מדובר במהלך חד פעמי לנוכח צורך שעה בו נמצאת ישראל ואין מדובר בשינוי חוקתי כולל.