לדבריו הבחין כי בני הציונות הדתית אינם משתלבים במפלגות המובילות ולכן בכל תחום קיימת בולטות לבני הנוער של הציונות הדתית למעט בפוליטיקה. כיוון שכך הוא סבור שתם עידן הרלוונטיות של המפלגות הסקטוריאליות עבור הציונות הדתית.
גבאי מוצא ערך למפלגות אלה כאשר מדובר בציבור החרדי הסקטוריאלי מעצם טבעו, אך לציבור בעל גישה כלל לאומית הוא אינו מוצא מקום לגישה כדוגמת זו שהובילה את המפד"ל בשנים האחרונות.
לדבריו הנהגת המפד"ל הובילה את המפלגה לגירעונות כספיים חמורים כאשר ערבבו את הריצה לרשויות המקומיות לריצה לבחירות הכלליות, מהלך שהוביל לקריסה עד כדי היעלמות מוחלטת של המפד"ל.
חבר הכנסת לשעבר גבאי מתייחס בדבריו גם להתנהלותו עצמו וקובע כי הוא היחיד מחברי הכנסת שעזבו את המפד"ל שלא לקח את המנדט איתו והותיר אותו ואת הכספים שאיתו למפלגה. הוא אינו מבין מדוע וכיצד זה דווקא הוא שהיה היחיד שהותיר את המנדט למפלגה מתואר על ידי ראשי המפלגה כמי שלקח את כספי המנדט שלו.
לטעמו של גבאי הפתרון למצוקה הכלכלית של המפד"ל ומוסדותיה הוא בהשתלבות בהנהגה וקביעת תקציבי המוסדות כחלק מהתקציב הכולל, ואז ישולמו הכספים בזכות ולא בחסד. לדבריו די בסיבה זו כדי למצוא לנכון לחבור למפלגות השלטון.
כעת מקווה גבאי שהתחייבויותיו של נתניהו לכלול את התקציב הזה בתקציב הכולל ולהסדיר את הסוגיה תמומשנה.