נשיא איראן, מחמוד אחמדיניג'אד, לא מסתפק בשאיפתו לשליטה במזרח התיכון והוא משגר זרועות גם לכיוון אמריקה הלטינית כחלק ממדיניות מובנית שמטרתה בין השאר היא היאחזות מודיעינים וכלכלית מול ארה"ב וישראל. כך עולה מניתוח שפרסם מרכז המידע למודיעין ולטרור את מהלכיו המדיניים של הנשיא האיראני.

על פי ניתוח כולל זה, עושה אחמדיניג'אד שימוש מרכזי בהידוק יחסיו עם נשיא ונצואלה, הוגו צ'אבז, הפותח בפני אחמדיניג'אד את הדרך למדינות נוספות כבוליביה, ניקראגווה ואקוודור. "מאז נבחר אחמדינז'אד לנשיא איראן באוגוסט 2005 ניכר שיפור מרשים ביחסי איראן עם כמה ממדינות אמריקה הלטינית ובראשן ונצואלה ובוליביה . המכנה המשותף ליחסים המתהדקים הינו האידיאולוגיה והמדיניות האנטי-אמריקנית והרצון להציב חלופה מהפכנית ראויה לאימפריאליזם האמריקני", כותבים אנשי המרכז למודיעין ולטרור.

לדבריהם "העמקת פעילותה של איראן באמריקה הלטינית מהווה חלק מאסטרטגיה-רבתי של איראן , שיעדיה חורגים הרבה מעבר להשגת הגמוניה במזרח התיכון. במסגרת אסטרטגיה זאת, איראן, הרואה עצמה מכותרת ע"י ארה"ב, והמנהלת בנחישות את משבר הגרעין מול המערב, חותרת להציב אתגר מהפכני לארה"ב ב"חצר האחורית" שלה, כמו גם באזורים גיאוגרפים נוספים באסיה ובאפריקה. לשם כך מנצלת טהראן היטב את יתרונותיה היחסיים: האידיאולוגיה והרטוריקה האנטי-אמריקניות, ובצד זאת- פטרו-דולרים בהם ניתן לעשות שימוש פוליטי וקיומה של אוכלוסייה מוסלמית, חלקה שיעית-לבנונית, המתגוררת במדינות מפתח באמריקה הלטינית ומהווה מנוף לקידום האינטרסים האיראניים".

עוד כותבים אנשי המרכז כי "האינטרסים של איראן, העומדים מאחורי חתירתה להידוק היחסים עם מדינות אמריקה הלטינית, הם:  

א. שיפור מעמדה של איראן מול ארה"ב: הצבת איום פוטנציאלי מוחשי ויצירת מעין מאזן כוחות המאתגר את ארצות הברית ב"חצר האחורית" שלה, באמצעות שתוף פעולה עם מדינות מהפכניות באמריקה הלטינית ויצירת נוכחות משמעותית על אדמתן. נכסים אלו עשויים לשמשה באופן גובר ומעשי, במסגרת ההידברות שממשל אובמה מנסה לקדם כיום מול איראן, במטרה ליישב את משבר הגרעין.

ב. במישור הכלכלי: כרסום משטר הסנקציות המוטל על איראן באמצעות חשיפה לשווקים חדשים. זאת, תוך תיאום מחירי נפט עם יצואנית נפט גדולה כוונצואלה (איראן וונצואלה הן יצואניות הנפט הרביעית והחמישית בעולם, בהתאמה) ושיתוף פעולה בנושא תזקיקי נפט במקרה ויוחמרו הסנקציות נגד איראן, המתקשה לזקק נפט בעצמה ותלויה לחלוטין ביבוא תזקיקים.

ג. יצירת תשתית לפגיעה מדינית ביחסים בין ישראל לבין מדינות אמריקה הלטינית , דוגמת ניתוק הקשרים הדיפלומטיים של ונצואלה ובוליביה עם ישראל בעת מבצע "עופרת יצוקה". זאת ועוד, הדבר יוצר אווירה ואף תשתית פוליטית-פנימית המעודדת פגיעה בקהילות יהודיות באמריקה הלטינית כדוגמת הגברת ההתקפות על הקהילה היהודית בוונצואלה (פגיעה בבית הכנסת היהודי בקראקס).

ד. בניית תשתיות מודיעין וטרור , המעניקות לאיראן אופציה מבצעית להגיב או ליזום פעילות טרור נגד ישראל וארה"ב ב"יום פקודה". זאת תוך הסתייעות ביכולותיה של חיזבאללה, המגלה פעילות ענפה באמריקה הלטינית ומגבירה את נוכחותה באזור, כולל עיסוק נרחב בתחום הפשיעה (סמים ותחומי פשיעה נוספים) .

ה. הפצת האסלאם השיעי, במתכונתו האיראנית-ח'מיניסטית, בקרב קהילות לא-מוסלמיות המתגוררות במדינות אמריקה הלטינית, ובמקביל- הפצת רעיונות המהפכה האסלאמית האיראנית וההשפעה הפוליטית האיראנית בקרב קהילות מוסלמיות בכלל ושיעיות-לבנוניות , בפרט (כחלק מפעילות דומה שמבצעת איראן ברחבי העולם).

באשר לדרכי הפעולה האיראניות, הרי שדרכים אלה דומות לדרכי ההתנהלות האיראנית במזרח התיכון. "בדומה לדפוסי פעולתה במזרח התיכון, כך גם באמריקה הלטינית משתמשת איראן בנשק הטרור והחתרנות לקידום מכלול יעדיה. כמו במזרח התיכון, ובמוקדים נוספים ברחבי העולם, הזרוע האיראנית הביצועית העיקרית העוסקת בכך הינה משמרות המהפכה. זרוע זו מסייעת לחיזבאללה, שפעילותה ונוכחותה באמריקה הלטינית קדמו לאילו של תקופת אחמדינז'אד. חיזבאללה מקיים גיוס כספים הנחוצים לפעילותה בלבנון ולתחזוקת רשתות הטרור וקיום קשר שוטף עם ארגוני פשיעה מקומיים הפועלים ברחבי בדרום אמריקה, כגון אלו הפועלים באזור משולש הגבולות ברזיל-ארגנטינה-פרגוואי, באי מרגריטה בוונצואלה ובקרב קרטלי הסמים בקולומביה ובמכסיקו".

בארצות הברית מוטרדים מהמגמה המתחזקת הזו. הדבר מצא ביטויו לאחרונה בשורת התבטאויות של בכירים אמריקנים, משורות המודיעין הצבאי ומשרד החוץ, המצביעים על הסיכונים והאתגרים שבפעילות האיראנית. כך למשל, שר ההגנה, רוברט גייטס, דיווח לסנאט האמריקאי כי הוא "מוטרד מרמת הפעילות החתרנית שמבצעת איראן באמריקה הלטינית... וחושש יותר ממעורבות זו מאשר מעורבותה של רוסיה באזור זה של העולם". ראש המודיעין הלאומי האמריקני, דניס בלייר , בדו"ח שהוצג בפני ועדת הכוחות המזוינים של הסנאט, עמד על הקשרים הולכים ומתחזקים בין הוגו צ'אבז לאיראן, שבצירוף השחיתות הרווחת בוונצואלה יוצרים סביבה נוחה אותה יכול חיזבאללה לנצל לצרכיו. ג'יימס סטאורידיס, מפקד פיקוד דרום אמריקה, דיווח לועדת הכוחות המזוינים של הסנאט כי ניכרת עלייה בפעילות ממשלת איראן, ובכלל זה פתיחת שש שגרירויות חדשות באמריקה הלטינית במהלך חמש השנים האחרונות ופעילות נרחבת להמרת הדת ברחבי האזור. לדבריו "הדבר מהווה מקור לדאגה במיוחד לאור הקשרים, בין ממשלת איראן, שהיא מדינה תומכת טרור, וחיזבאללה...".