מכשיר ישראלי חדש, פרי פיתוח של שחל טלרפואה, הושק הבוקר (ד) במסיבת עיתונאים במסגרת הכנס השנתי ה - 56 של האיגוד הקרדיולוגי בישראל והאיגוד הישראלי לכירורגית לב וחזה. המכשיר הנקרא קרדיו אר (Cardio R) ינטר את קצב פעימות הלב ובאמצעות הטכנולוגיה הסלולארית ויעביר את הנתונים למוקד הרפואי של שחל באופן מיידי. הניטור יאפשר זיהוי של הפרעות קצב הלב ולקרדיולוג המטפל תהיה אפשרות לעקוב באופן שוטף אחר שידורי האק"ג ולצפות בדוח אירועים שהוקלטו על ידי המטופל. הדוח שיקבל הרופא יכלול פענוח של הפרעות הקצב ויבוצע על ידי המוקד הרפואי של שחל טלרפואה במטרה לאבחן במהירות ובאופן מדויק ומיומן את הפרעות הקצב.
על פי נתוני הערכה לאומיים כ - 5% מהישראלים סובלים מהפרעות קצב. בתוך מכלול התחום הרפואי הנקרא הפרעות קצב, קיימות תופעות שכיחות שאינן מסכנות חיים אך פוגמות באיכות החיים בכך שהן גורמות לתחושת חולשה ואף להתעלפות. לצידן קיימות גם הפרעות קצב העלולות להיות מסוכנות ובמקרים מסוימים אף קטלניות מכיוון שהן עלולות לגרום לאירוע מוחי, דום לב ומוות פתאומי. אבחון מהיר של הפרעת הקצב ובחירת טיפול הינה בעלת ערך רפואי רב ומציל חיים.
מכשיר הקרדיו אר (Cardio R) יסופק ללא תשלום במהלך החודשים הקרובים לישראלים אשר יש חשד כי הם סובלים מהפרעות קצב, באמצעות הקרדיולוגים המטפלים בכל רחבי הארץ. אספקת המכשירים ללא תשלום היא יוזמה משותפת של הרופאים הקרדיולוגים בישראל ושחל טלרפואה וניתנת כשירות לציבור.
פרופ' מיכאל גליקסון, מנהל היחידה לאלקטרופיזיולוגיה וקוצבים במרכז הרפואי שיבא ויו"ר החוג לאלקטרופיזיולוגיה של האיגוד הקרדיולוגי בישראל, מסר היום כי: "הפרעות קצב הן תופעה שכיחה העלולה להפר את שיגרת החיים ואף לסכן אותם. על מנת להפחית את הסכנה ולהחליט על הטיפול מהר ככל שניתן, יש לאבחן את סוג ההפרעה ואת תדירותה. כך בעזרת אבחנה מוקדמת והתאמה מדויקת של הטיפול ניתן להשיב את החולה למסלול חיים רגיל. כאשר מדובר בהפרעות קצב המתרחשות לעיתים רחוקות ובאופן בלתי צפוי יהיה קשה מאד לאבחן אותן בעזרת מכשירי הולטר, שהם הכלי הנפוץ כיום לאבחנת הפרעות קצב והשימוש במכשיר החדש יאפשר איתור מהיר יותר של הפרעת הקצב והטכנולוגיה הסלולארית מוסיפה לו אמינות ומהירות באבחון"
איקי אלראי, סמנכ"ל מחקר ופיתוח בשחל טלרפואה הדגישה כי: "אנחנו תמיד חושבים איך אפשר לשפר ולהציע לציבור את הטוב ביותר, גם כאן לקחנו מכשיר שפיתחנו בעבר עבור השוק האמריקאי והתאמנו אותו למשתמש הישראלי. המכשיר טוב יותר ממכשירי ניטור הפרעות קצב אחרים, קל ונוח יותר למטופל. הוספנו יכולת מעקב עבור הרופא המטפל שכוללת דוחות ברורים ומדויקים שיאפשרו איתור מהיר ומהימן של הפרעות הקצב. בנוסף כיוון שמדובר במכשיר המיועד לשימוש יומיומי רציף, החלטנו להשתמש באלקטרודות היפואלרגניות שמספקות מגע נעים יותר לעור. מתוך המחשבה הזו, לשפר ולשדרג את השירות, פותחה הפלטפורמה החדשה, מכשיר הקרדיו אר".
מכשיר הקרדיו אר (Cardio R) הוא נוח וידידותי לנשיאה על החגורה בצד הגוף. המכשיר פותח על ידי צוות המחקר והפיתוח של שחל טלרפואה, בעקבות ניסיון וידע שנצבר בשחל בניטור ואיתור הפרעות קצב בשוק האמריקאי. באמצעות הטכנולוגיה הסלולארית משדר המכשיר אל המוקד הרפואי של שחל את המידע שהוקלט על ידי המטופל. בנוסף, בעת הקלטת האירוע יכול המטופל להזין את מידת הפעילות הגופנית ואת התסמינים ובמידה ונמצאה הפרעת קצב, תאפשר יכולת זו לבחון את הקשר בין התסמינים עליהם התלונן המטופל, רמת הפעילות הגופנית בעת הרגשת התסמינים וממצאי האקג באותה עת. למכשיר גם תועלות רבות וחשובות נוספות במעקב אחרי אנשים שעברו ניתוחים או פרוצדורות אחרות הגורמות לעלייה בשכיחותן של הפרעות קצב.
כיצד תדעו אם אתם סובלים מהפרעות קצב ?
דופק מהיר מאד או בלתי סדיר. הרגשה של עלפון מתקרב או תחושה של חולשה קיצונית וראייה של "שחור בעיניים". אירועי התעלפויות שאין להם הסבר אחר.במסיבת העיתונאים הציגו ראשי האיגוד הקרדיולוגי את סקר ה"אקסיס" הסוקר מדי שנתיים את מצב הטיפול בחולים המאושפזים בכל 26 היחידות לטיפול נמרץ לב בארץ. זוהי יוזמה ייחודית המאפשרת בקרת איכות קפדנית של כל הליכי הטיפול בחולים עם התקפי לב בישראל. כל אחת מהיחידות המשתתפות בסקר מקבלת לאחר מכן השוואה מלאה בין מאפייני החולים שלה וביצועיה בהשוואה לממוצע הארצי. תהליך זה, הנמשך כבר 17 שנה, מאפשר שיפור מתמיד בהיענות היחידות לקווים המנחים המקצועיים ובכך ברמת הטיפול בחולים והאיגוד הקרדיולוגי גאה מאד במאמץ מתמשך זה. ניתוח נתוני הסקר של 2008 מצביע על כמה מאפיינים מעניינים:
1. הזמן הממוצע מרגע הופעת הכאב בחזה ועד לאזעקת עזרה עומד על 117 דקות, קרוב לשעתיים. זהו זמן ארוך בהתחשב בעובדה שכל דקה של איחור עלולה להיות קטלנית. אין ספק שדרוש מאמץ נוסף להעברת המסר שבמקרה של כאב בחזה יש להזעיק עזרה מיד.
2. 46% מהחולים המתאשפזים ביחידות לטיפול נמרץ בישראל מגיעים לבית החולים ברכבם הפרטי, זאת למרות נתונים רבים ומאמצי הסברה לא מבוטלים הבאים להדגיש את החשיבות הרבה שבאזעקת אמבולנס, ורצוי אמבולנס לטיפול נמרץ, במקרה של כאב בחזה. אנו יודעים שחולים המגיעים באמצעות נט"ן זוכים לטיפול מהיר יותר והשיעור הגבוה של חולים המעדיפים להגיע ברכבם הפרטי הוא מקור לדאגה ולהמשך מאמצי שיפור.
3. יותר התקפי לב מתרחשים בימי א' בשבוע מאשר בשאר ימות השבוע. תצפית זו מקבילה לשיא של התקפי לב בימי שני במדינות המערב ומוסברת קרוב לודאי ע"י מצב דחק הנוצר סביב חזרה לעבודה לאחר סוף השבוע ואולי גם בכך שאנשים רבים מעדיפים לא לפנות לעזרה רפואית במהלך השבת.
4. 83% מהחולים המאושפזים ביחידות לטיפול נמרץ לב בישראל משתחררים לביתם עם לפחות 4 מבין 5 התרופות הבסיסיות שהם חייבים לקבל. בהתחשב בעובדה שלחלק מהחולים ישנן הוראות מגד לחלק מהתרופות הרי שזהו בהחלט מקור לגאווה ושיעור העומד בשורה הראשונה של המדינות המפותחות.
5. בשנת 2000 טופלו 81% מחולי האוטם בתרופה להמסת קרישים ורק 19% עברו צנתור דחוף. בשנת 2008 התמונה התהפכה – 89% מהחולים עברו צנתור דחוף ורק 11% טופלו בתרופות ממיסות קרישים. זהו שיפור ניכר בסטנדרט הטיפולי במהלך 8 שנים בלבד.
6. משך האשפוז של חולי אוטם התקצר במהלך 8 השנים האחרונות מ-7 ל-5 ימים בלבד.
7. כתוצאה משיפורים אלה חלה בין שנת 2000 לשנת 2008 ירידה של 49% בתמותה מאוטם שריר הלב בשבוע הראשון, ירידה של 51% בחודש הראשון וירידה של 27% בשנה הראשונה לאחר האוטם. זהו שינוי דרמטי בתמותה ממחלה קטלנית זו, שינוי שהתרחש משך 8 שנים בלבד.