מחקר שנערך לאחרונה בנורבגיה חושף כי 40% מהמנהלים בחברות גדולות הפסידו עסקאות גדולות עם לקוחות זרים בשל כישורי אנגלית לקויים.
מנהלים אלה אף הודו כי בשל רמת האנגלית שלהם הם נמנעים מהרחבת העסק לארצות אחרות, וכתוצאה מכך הם מוותרים על הכנסות פוטנציאליות גבוהות.
אחת ממסקנות המחקר היו שהנורבגים סבורים שרמת האנגלית שלהם טובה יותר ממה שהיא באמת.
מסתבר שמצבם של הנורבגים אינו שונה בהרבה ממצבם של ציבור העובדים בישראל. עסקאות בינלאומיות רבות מתפספסות בגלל כישורי אנגלית לקויים של עובדים, ועסקים רבים יכלו להגדיל משמעותית את הכנסותיהם במידה והיו משקיעים בשליחת העובדים שלהם לקורסים באנגלית.
מיכאלה זיו, מנכ"ל 'קבוצת זיו ייעוץ פדגוגי ושירותים בשפה האנגלית' מספרת על התופעה ומחלקת את העובד הישראלי המצוי לשלושת טיפוסים של טועים ומסתבכים...
1) עובדים שאינם יודעים אנגלית - נוהגים לאנגלז את העברית. אינגלוז משפטים בעברית גורם לדברים לצאת מהקשרם, יוצר אי הבנות מביכות ומכעיסות בצד השני. עובדים אלה נתפסים כלא מקצועיים ולא רציניים בעיני הצד השני.
2) עובדים שיודעים אנגלית אבל לא שולטים בה – עובדים אלה מסוגלים לנהל שיחה באנגלית או לשלוח מכתב באנגלית, אך תוך ביצוע טעויות קשות בניסוח. עובדים אלה עלולים לא להבין כהלכה טקסטים באנגלית, ובכך לגרום לטעויות קשות לחברה בה הם עובדים.
3) עובדים ששולטים באנגלית אבל לא ערים לניואנסים - עובדים אלה נהנים מרמת אנגלית גבוהה יחסית, אך הם אינם מבינים אנגלית מקצועית, וקשה להם להבחין במשמעויות השונות של המילים בשלל המדינות הדוברות את השפה. חוסר הידע הזה עלול לגרום לטעויות מביכות ולחוסר הבנה מתמשך בין החברה הישראלית לזרה עד לכדי פיצוץ העיסקה ולהפסדים רבים של כסף במקרים קיצוניים.
זיו גם מציגה דוגמאות לטעויות נפוצות של חברי הקבוצות הללו, טעויות שעשויות להביא לפיצוץ עסקאות.
סוף הדרך - עובדים שאינם שולטים באנגלית הנוטים "לאנגלז" כל הביטוי העולה בדעתם בעברית. מעבר להבניית המשפט הלא הגיונית ההפוכה מהאנגלית, עלולים עובדים אלה להביע התלהבות בביטוי your idea is the end of the road (סוף הדרך). הלקוח שאינו מצוי בסלנג הישראלי העכשווי עלול להבין כי הרעיון סתם את הגולל על מאמציו השיווקיים, ובעקבותיו נקלעו הצדדים למבוי סתום. אנגלוז נפוץ הרבה יותר, שנתפס כבוטות קשה, הוא הנוהג של ישראלים שאינם מצויים באנגלית להשתמש במילה "what?" בכל פעם שהם לא מבינים משהו. האינטונציה והמילה גורמים לצד השני לחשוב כי הוא אמר משהו חריג ומכעיס. על חוסר הבנה יש להגיב על פי רוב בביטויים כמו "Sorry, could you repeat that? " או 'Could you say that again please?'.
ומסתבר שגם עובדים ששולטים באנגלית, עשויים לטעות ולהפנות לצד השני משפט שנשמע להם סביר בעברית, אבל נתפס באנגלית כגס רוח ותוקפני. "כאשר עובד מתכוון לכתוב "אני רוצה מידע לגבי....", הוא עשוי לכתוב I want information . משפט זה נשמע אגרסיבי מאוד. לעומת זאת, אם העובד היה כותב I would appreciate it very much if you could let me know…. הוא היה נתפס כאדם מנומס ונעים הליכות. התוקפנות בביטוי, יחד עם הדימוי הלא טוב שיש לישראלים בעולם, עלול לגרום לחברות רבות לא לרצות לעשות עסקים עם חברות ישראליות, למרות השירותים העדיפים שיש לחברות הללו על מתחרותיהן מחו"ל".
לדבריה "עובד ששולט באנגלית אבל אינו ער לדקויות שבשפה, יתקשה לעיתים להבין את הצד השני. אם לדוגמא נאמר לו על ידי הלקוח משפט כמו: Perhaps you could send me…., עלול העובד להבין זאת כמישאלה ולא כדרישה ממשית. במקרה כזה עשוי העובד לא להזדרז למלא את מבוקשו של הלקוח, ולגרום לתסכול רב בצד השני".
עוד היא מוסיפה ומציינת כי האנדלית אינה חד גונית וכי לא אותה אנגלית מדוברת בכל מדינה. "האימפריה הבריטית שלטה עד לפני פחות ממאה שנה על חלקים נרחבים בעולם. האנגלית השתרשה במקומות רבים, וכתוצאה מכך התפתחו ניבים שונים, המשתמשים באותן המלים בדיוק, אך במשמעויות הפוכות לחלוטין. אם אתם מחפשים לרכוש תחתונים, ואם מפרסמים מודעה על 1000 pairs of pants, המכרז הזה יזכה לתגובה שונה לחלוטין באנגליה ובארה"ב. אם שלחתם את ההזמנה לארה"ב – תקבלו 1000 זוגות מכנסיים, אבל אם תשלחו את ההזמנה לאנגליה תקבלו 1000 זוגות תחתונים. אם תזמינו מאנגלי קטלוג של purses תקבלו תמונות של ארנקי כסף, ואילו מארה"ב תקבל תמונות של תיקי יד של אשה".
פרט נוסף אותו מציינת זיו הוא כפל משמעויות של מילים. " למילים רבות באנגלית יש כפל משמעות. היעדר בקיאות במשמעויות של המילים עלול לגרום לטעויות קשות בביצוע עסקאות מעבר לים. כך למשל עשוי הלקוח לבקש מכם במייל: I would like a certain consideration for these services.. לרבים מהעובדים לא יהיה ברור שאותו לקוח אינו מבקש התחשבות אלא הנחה".
המסקנה מכל האמור לעיל ברורה - חשוב שהעובד יהיה בקיא בכל משמעויותיהן של מילים במדינה שעמה הוא מנהל יחסים עסקיים. חוסר התמצאות במשמעויות השונות של השפה האנגלית עלולה לגרום לעסק שלכם להפסיד זמן יקר ולעיתים גם הרבה מאד כסף.
לדבריה קשה לאמוד את הנזקים הנגרמים לעסקים בישראל עקב חוסר ידע באנגלית, אך הם רחבים ביותר. מצד שני, אין צורך שכל העובדים ידעו אנגלית על בוריה. יש להתאים את הידע של העובד, לצרכים של התפקיד אותו הוא ממלא. הבעיה היא שלמעסיקים אין פעמים רבות זמן ומשאבים לבדוק את הידע האמיתי של העובד באנגלית, והם סומכים על מבחן הפסיכומטרי שלו, על תוצאות הבגרות שלו, ובמקרים חמורים יותר, על מה שרשם העובד בקורות החיים שלו. בכל מקרה כל האינדיקציות הללו לא יכולות להבטיח כי עובדים שיש להם בעיה בהבנת אנגלית לא יסתננו לעמדות מפתח בארגון".