שופטי בג"צ פרוקצ'יה, גרוניס וחיות דחו את עתירת הפורום המשפטי למען ארץ ישראל בנושא הענקת פרס ישראל למכון הישראלי לדמוקרטיה.
ב"כ הפורום המשפטי למען א"י עו"ד יצחק בם תבע מהשופטים להורות על ביטול הפרס בשל ניגוד ענינים שבו היה נתון יועץ שרת החינוך לעניני פרסי ישראל, עו"ד נחום לנגנטל ששימש בשנתיים שקדמו לכניסתו לתפקיד, יועץ בשכר של המכון הישראלי לדמוקרטיה.
בם אמר כי היועץ הוא שבחר את השופטים שכולם השתתפו בפעילויות שונות של המכון הישראלי לדמוקרטיה בשנים האחרונות, והביאם לאישור שרת החינוך, ועל כן הבחירה נגועה בניגוד ענינים. הוא הוסיף כי הפרס ניתן למכון על פעילויות שבהן השתתפו חלק מהשופטים שהעניקו את הפרס.
השופטים כתבו בהחלטתם כי לא עלה חשש אמיתי לניגוד עניינים בהליך קבלת החלטתה של וועדת הפרס להעניק למכון לדמוקרטיה פרס למפעל חיים ולפיכך, דין העתירה להידחות.
עוד נכתב כי "מעורבותו של עו"ד לנגנטל בתהליך בחירת המכון לדמוקרטיה כזוכה בפרס היא שולית ביותר. הוא לא נמנה על צוות מקבלי ההחלטה גופה, והוא נמנע אף ממתן סיוע טכני כלשהו בתהליך קבלת ההחלטה".
באשר לפרופ' פרנקל והאלוף (במיל') נווה נכתב כי קשריהם המועטים עם המכון ועם מנהלו, בעיקר על רקע מקצועי, אינם משקפים ניגוד עניינים פסול בנסיבות מקרה זה.
בנוסף נכתב כי "הקשר המקצועי של פרופ' אלה בלפר עם המכון לדמוקרטיה הוא קשר מקצועי טבעי ואופייני לאשת אקדמיה בכירה, השתתפות בכנסים מקצועיים, פרסום מאמרים במסגרת המכון וכיוצא באלה פעילויות, הם מסוג הקשרים המקצועיים הטבעיים של איש אקדמיה בכיר בתחומי הפעילות המוכרים, ואין הם יוצרים חשש לניגוד עניינים פסול".
נזכיר כי בתשובתה לבג"צ כתבה המדינה כי יש לדחות את עתירת הפורום המשפטי למען ארץ ישראל. סגנית פרקליט המדינה תדמור עציון כתבה בתשובתה לעתירה כי יש לדחות את העתירה שהוגשה בשיהוי ניכר ביותר וכי "אימוץ גישת העותרים, לפיה כל אדם שהיה מעורב בפעילות כלשהי עם המכון פסול מלדון בעניינו, תוביל לתוצאה אבסורדית לפיה מאות אנשים ואולי אף יותר מנועים מלבחון את מועמדות המכון לזכייה".