בדיוק לפני מאה שנה, בפסח תרס"ט (1909), התכנסו בחולות הזהב של תל אביב, מול הים, 66 אנשים שרכשו לראשונה, מגרשים מחוץ לעיר יפו. החלוצים הללו הקימו שכונה חדשה ומודרנית שהפכה לימים לעיר העברית הראשונה.
הבוקר (א') התכנסו בירושלים, אל מול הר הרצל, 12 משיאי המשואות שידליקו את אש האבוקה בליל יום העצמאות ויפתחו בכך את אירועי החג.
טקס הדלקת המשואות הוא הטקס הרשמי שנועל את אירועי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופותח את חגיגות יום העצמאות. הטקס נערך ברחבת קברו של חוזה המדינה בנימין זאב הרצל בהר הרצל בירושלים. הטקס נערך במעמד יו"ר הכנסת, המהווה את האישיות המרכזית בטקס. בנוסף לו נוכחים בטקס שרים, חברי כנסת, הרמטכ"ל, אנשי סגל דיפלומטי, משפחות שכולות, נכי צה"ל, ושאר אח"מים ומוזמנים.
מתרגשת עד מאוד, מלוה בנכדתה ניצן, מספרת לאה מג'רו – מינץ נכדתו של שמעון רוקח, יוזם ומייסד בשכונה היהודית הראשונה מחוץ ליפו לפני 122 שנים:"סבא הבין את מצוקת הדיור ביפו וראה לנכון למרות כל הסכנות הטמונות בדבר, את הצורך לפרוץ מחוץ לחומות ולהקים שכונה חדשה- נוה צדק שמה".
לאה, בת דר' ליאון מג'רו גרה עד היום בשכונה עם משפחתה וחמישה ילדי אומנה מהעדה האתיופית.
לצידה של לאה, ראש העיר המיתולוגי של תל אביב שלמה להט. גם היום, בגיל 82 לא נס ליחו ולא סר דבר מעינו הבודקת ובוחנת כל מילה הנאמרת. כשדן כנר מקריא בפני הנוכחים את הפתיח על כך "שהקימו את תל אביב קומץ אנשים" הוא מבקש לדייק " 66 אנשים בדיוק. לא קומץ ולא כמה עשרות" וכשצ'יץ אומר שומעים ועושים.
מה זו בשבילך תל אביב?
צ'יץ לא חושב לרגע. היא בשבילו הכל. הוא היה ראש עיר 20 שנה יותר מכל אדם אחר: "תל אביב זו ישראל. זו אחדות, זו ישראליות. זו עיר ללא מחלוקות. עיר של תרבות ודת, עיר של כולם".
משיא משואות נוסף הגיע היישר מארצות הברית. זהו יוסף- יונס נזריאן. עלה ארצה בן 18 מאיראן ומאז קבע את מקום מושבו בתל אביב. את חייו הוא מחלק בין ארצות הברית לבין ישראל כתורם וכנדבן גדול. מגילת חייו מתפרסת על שטחים רבים באמצעות קרנות שהקים לקידום החינוך וצמצום פערים.
על הטקס מפקחת, חנה הכהן מנהלת מרכז ההסברה ויו"ר הועדה הציבורית. צריך הרבה סמכות כאן. כולם הרי אנשים שעשו משהו בחייהם ורגילים שעושים את דברם וכאן כולם אחידים.טקסט כמעט קבוע מראש, אמירה ברורה "לתפארת מדינת ישראל" וכמות כרטיסים שוונה לכל משפחה.
זה אתגר לא קל?
"אני חושבת שיש כאן תרומה גדולה למדינת ישראל של כל אחד ואחת מהמשיאים ואנו כאן רק כדי להביאם ליד ביטוי " אומרת חנה.
ויש גם את סא"ל אורן כהן, מג"ד 13 בגולני שנפצע בינוני בעזה ואיבד 3 מלוחמיו "אני לא מתראיין. אני כאן רק מייצג" הוא אומר בצניעות. ויש את החזן חיים אדלר שקבע את ביתו בעיר העברית ואפילו נערה בת 17 מיכל מירון תלמידת האולפנית שאומרת:" תל אביב בשבילי היא הבית. היא הנתינה, העזרה , ההתנדבות. כך חינכו אותנו בבית, בבני עקיבא וכך אנו עושים" אמורת מיכל וממהרת לעבור על הנוסח וההגיה הנכונה עם דן כנר. 12 משיאים, כולם למען תל אביב.