פרופ' אריה מלניק מאוניברסיטת חיפה אומר בראיון לערוץ 7, כי הויכוח בין האוצר לבין שרים שונים בממשלה על גובה יעד ההוצאה הוא בעיקרו פוליטי ולא כלכלי, "על פי התיאוריה הכלכלית, הדרך להתמודד עם מיתון הוא הגדלה של ההוצאה הממשלתית, זו המדיניות המקובלת במצב של דיפלציה ואבטלה".
"המסקנה המקרו כלכלית בלבד היא, שיש להגדיל את הוצאות הממשלה הריאליות, כלומר הוצאות שאינן שכר ותשלומי העברה (קיצבאות למיניהן) והשאלה העיקרית היא כיצד לממן את ההוצאות העודפות הללו", טוען מלניק.
לדבריו, "אפשר להוריד את השכר במגזר הציבורי, דבר שיכניס כסף לקופת האוצר ויאפשר להגדיל את ההוצאות על תשתיות, מסחר ושירותים ואפשר גם לממן את ההוצאות הללו על ידי מלוות, מלוות חובה ומלוות רשות, מלוות בארץ ומלוות בחו"ל".
מלניק מסביר, כי על אף התבטאויותיו של בנק ישראל נגד פריצת מסגרת תקציב המדינה, הרי שבפועל גם הצעדים בהם הוא נוקט משמעותם למעשה הרחבה תקציבית, "כאשר בנק ישראל קונה מאות מיליוני דולרים ורוכש אגרות חוב ממשלתיות, הרי שלמעשה גם הוא מגדיל את ההוצאות לצורך עידוד השוק, מה שחשוב זה מה בנק ישראל עושה ולא מה הוא אומר".