בית המשפט העליון, בהרכב של 5 שופטים בראשות השופט ריבלין, דחה את העתירה שהגיש מס הכנסה נגד החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב שהכיר בהוצאות טיפול בילדים לצורכי מס. ביהמ"ש העליון קבע כי יש להכיר לצורכי ניכוי מס בהוצאות השגחה וטיפול בילדים בזמן שהוריהם עובדים.
בפסק הדין נכתב כי "בית המשפט המחוזי קבע עוד כי התשלום לשמרטף או מטפלת, בבית, ניתן כשכר עבור השגחה ויש להתיר את מלוא ההוצאה בניכוי - בכפוף לעיקרון של סבירות ההוצאה. תוצאה זו ראויה היא ואין להתערב בה. ההוצאה בגין תשלום לשמרטף או שכר למטפלת בשעה שההורים נמצאים בעבודתם מהווה כולה "הוצאה בייצור הכנסה" המוצאת "לשם כך בלבד". הגם שמן השגחה זו בידי מטפלת או שמרטף עשויה לצמוח תועלת אישית כלשהי לילדים, תועלת זו היא שולית ומצומצמת עד שאין ליתן לה משקל (הכל, כמובן, בכפוף לכך שהמטפלת לא מבצעת מטלות בית או משימות נוספות החורגות מן ההשגחה על הילדים)".