החשש העיקרי משפעת החזירים הוא התפשטות מהירה של המחלה אבל לא מוות, כך אומר היום פרופ' מנפרד גרין, ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה ולשעבר ראש המרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות. ביום רביעי יקיים בית הספר לבריאות הציבור יום עיון לציבור הרחב בנושא "שפעת החזירים".
לדבריו, "שפעת החזירים" הנוכחית היא נגיף שפעת חדש המכיל בתוכו גנים של שפעת חזירים, שפעת עופות ושפעת של בני אדם. מכיוון שמדובר בנגיף חדש, אין עדיין חיסון מניעתי ולכן יש חשש להתפשטות מהירה עד כדי מגיפה, אולם ככל הנראה התסמינים עצמם דומים לשפעת רגילה והם מסוכנים בעיקר עבור קשישים או חולים במחלות כרוניות. "עיקר הפגיעה יכולה להיות כלכלית. מכיוון שאין לנו יכולת למנוע את התפשטות המחלה היא יכולה להתפשט במהירות ולגרום להיעדרויות רבות של אנשים ממקום עבודתם. מכיוון שזה קורה בתקופה של משבר כלכלי ההשפעות יכולות להיות משמעותיות, אם כי לא מדובר בחשש למוות של החולים", ציין פרופ' גרין.
לדבריו, הדאגה הראשונה נבעה מהנתונים החריגים על מקרי מוות רבים במקסיקו. תחילה דובר על עשרות מקרי מוות, כולל בקרב אנשים צעירים ובריאים, מה שלא התאים להתנהגות של שפעת רגילה. "אולם מאז מותנו המספרים ומדובר ככל הנראה בתמותה נמוכה בהרבה", הוסיף.
לדבריו, הבעיה העיקרית של אנשי הרפואה במקרים כאלה היא כיצד להתריע מבלי לגרום לבהלה מיותרת. "אנחנו רוצים להעביר מסר שיש פה בעיה, אמנם לא מאיימת ונוראה, אבל משהו שצריך להתמודד איתו. מצד שני, יש רצון -בעיקר של התקשורת- להפוך את האירוע למשהו דרמטי יותר", אמר והוסיף שחשוב להיזהר מאפקט ה"זאב-זאב". "באירועים מסוג זה לתקשורת יש תפקיד מרכזי מכיוון שהנזק שיכול להיגרם מהעצמה של המקרים האלה מעבר למה שהם באמת עלול להיות גדול יותר מהנזק של המחלות עצמן", ציין.
כדי לאפשר לציבור מידע מהימן ואחראי, יתקיים ביום רביעי הקרוב בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה יום עיון לקהל הרחב בנושא "שפעת העופות" וההשלכות שלה על הציבור הרחב. ביום העיון יינתן הסבר על נגיף השפעת – נגיף שנמצא איתנו כבר שנים ארוכות ולא הולך להעלם לשום מקום – ועל היכולת שלו להשתנות כל הזמן ו"לעקוף" את החיסונים הקיימים כיום. כמו כן, ידונו ביום העין על הצפוי לנו בעתיד. "הנגיפים יכולים להשתנות כל הזמן ולנו אין כיום שום יכולת להתראה מראש. הם מתעוררים פתאום ואין לנו הסבר טוב איך זה קורה. אנחנו יודעים שזה קשור לעיתים להתנהגות הסביבתית שלנו בני האדם, אבל אין לנו הסבר כולל. לכן אין לי ספק שהכיוון העתידי שלנו חייב להיות בהשקעה בחיסונים מתקדמים יותר ויותר", סיכם פרופ' גרין.