הכתב המדיני של העיתון "ישראל היום", שלמה צזנה, ששימש במשך תשע שנים ככתב לענייני יש"ע של העיתון מעריב, מציג בימים אלה תערוכת תמונות אינטרנטית שצילם במהלך שנת 2004, במשך למעלה משנה בישובים היהודים ביו"ש.
בראיון לערוץ 7 אומר צזנה כי הצילומים שמתפרסמים בעיתונות ביום יום מאותם ישובים בדרך כלל מתעדים אירועים דרמתיים, בעלי חשיבות לזמן או למקום. רוויי כאב - נאמר לאחר פיגוע, או מלאי יצרים - בתמונות המבטאות אלימות, או כשמלווים ביקור של אישיות ממלכתית. לעיתים יהיה זה במהלך התרחשות בעלת ערך חדשותי, כביכול, למשל עליה למאחז חדש.
צזנה מוסיף, "קשה למצוא שם הנצחה של רגעים אקראיים, מקומיים, סתמיים, כביכול לא חשובים, אבל רגעים שמתעדים את המציאות בה היה נתקל כל אורח שנכנס בשערי ההתנחלות. רוב רובו של הציבור הישראלי לא ביקר מימיו בהתנחלות. חלק ראו בטלוויזיה, אחרים היו במילואים, אבל אצל רבים, פשוט מדובר בארץ אחרת".
לדבריו "המצולמים בתמונות , אנונימיים. הפריים, אומר משהו לגבי אותו הרגע בלבד. שנייה שנשלפה מזרם החיים. העלאת הצילומים כאן, באה אולי "לכפר" במעט על כך שחלק מהתמונות המוצגות לא נכנסו ולא ייכנסו לעיתון ב"שוטף", אמר צזנה, "זוהי גדולתה של רשת האינטרנט. שבירת המונופול בגלל חוסר המקום, או שיקולי הדחיפות והרייטינג. במידה מסוימת, זוהי גם הבעת אכזבה עצמית, שבמשך 9 שנים שבהם הייתי כתב מתנחלים בעיתון מעריב (עד 2003), לא הסתובבתי עם מצלמה, אלא הסתפקתי בעט ובמקלדת".
צזנה מפנה ביקורת קשה כלפי סיקור המתיישבים בתקשורת, "המתנחלים מעניינים את התקשורת, למרבה הצער, או כשהם מתים או כשהם מתפרעים". לדבריו, "שיקולי רייטינג זמן ומקום, מובנים, אבל בשעה שהמתנחלים הם קבוצה ב"מאבק", מה שמגיע בסופו של דבר אל הציבור הרחב, הוא מוגבל ומעוות. חסר לי אישית ובתקשורת הישראלית סיפורים שיספרו יותר על יהודה ושומרון כמו שמספרים על תל אביב. קשה להצביע על הסיבה אך התוצאה ברורה הציבור רואה באור שלילי את המתנחלים".
