בלב שכונת ’סנהדריה’ בצפון-מערב ירושלים מזהה המסורת היהודית את מערת קברי הסנהדרין. מהמאה השלש-עשרה ואילך העידו נוסעים יהודים כי במערכת קבורה זו נטמנו 71 חברי הסנהדרין הגדולה, שפעלה בירושלים בימי בית-שני. למערה זו קראו הערבים ’קבור אלקוצ’א’ (אלקודא), ומכאן כונה האתר-ההיסטורי בשם ’קברי השופטים’ (Tombs of the Judges).
דותן גורן, דוקטורנט במחלקה לגיאוגרפיה וסביבה באוניברסיטת בר-אילן המתמחה בהיסטוריה של רכישת אתרים קדושים ברחבי הארץ, מספר על האתר: "במהלך המאה התשע-עשרה תארו חוקרים ונוסעים את מערכות הקבורה, ששימשו לדבריהם כאתר עלייה לרגל ליהודים המגיעים להתפלל בו בדרכם לפקוד את קבר שמואל הנביא. בני ’היישוב הישן’ בירושלים נהגו לבקר בו במהלך חגיגות ל"ג בעומר, שנערכו במתחם מערת שמעון הצדיק, ואילו אנשי ’היישוב החדש’ טיילו בכוכי הקברים במקום בחיפוש אחר כתובות עתיקות. בשלהי התקופה העותומאנית ולאורך תקופת המנדט הבריטי עמלו יהודי ירושלים על רכישת קברי הסנהדרין ועל הקמת שכונה בסמוך להם".
"לאחר הקמת מדינת ישראל בשנות החמישים והשישים של המאה הקודמת היווה גן קברי הסנהדרין אבן שואבת למתפללים ולמבקרים והוא אף הונצח בשטר חצי הלירה הישראלית של בנק ישראל. לאחר איחוד ירושלים בעקבות מלחמת ששת-הימים (יוני 1967) ושיבתו הטבעית של הציבור הרחב אל המקומות הקדושים המסורתיים, שהיו בשליטה ירדנית במשך 19 שנה, ירד קרנו של האתר ומאז הוא נמצא בהידרדרות מתמדת. על חשיבתו ההיסטורית והתרבותית של המתחם וההזנחה השוררת בו נכתב בנספח הארכיאולוגי לתכנית המתאר המקומית, שפרסמה עיריית ירושלים בשיתוף עם רשות העתיקות בשנת 2002, אך מאז לא נעשה דבר לשיקומו".
במסגרת מחקריו ביקר באחרונה גורן במתחם גן הסנהדרין וזועזע לגלות הזנחה חמורה של המקום. על התמונה הקודרת שניבטה לפניו הוא מספר: "נישא באוויר ריח מנגלים וסימני שרפה ניכרו בתוך מערות הקבורה המשמשות מגרש שעשועים לילדי השכונה בימים וקורת גג לחסרי בית בלילות. מרבית המערות פרוצות לכל דורש ופשטה בהן זוהמה, עשבייה ודרדרת. באתר אין כל שילוט המסביר אודות עברו ההיסטורי וקדושתו של המקום או המתריע על פירים חשופים המהווים מפגע בטיחותי חמור מאין כמוהו".
ומה הרשויות עושות בנידון? לא הרבה. "בשטח נראה כי לכל הרשויות הנוגעות באחזקתו של הגן ובפיתוחו אין כל יד ורגל בנעשה באתר, הן מעדיפות לטמון את ראשן בחול ולהתעלם מהנעשה בו תוך הסרת כל אחריות ממנו".
גורן שתיעד את המקום במצלמתו וצילומיו מובאים כאן מבקש להביא בדברים אלה כ"צפירת השכמה לקהל הרחב ולכל הרשויות הרלבנטיות", כלשונו. זאת "בכדי להתעורר מתרדמתם ולפעול במיידיות לתיקון המצב השורר באתר היסטורי זה, המהווה מקום קדוש ליהודים ומתחם בעל חשיבות ארכיאולוגית למען נמשיך ליהנות מייחודיותו גם בעתיד".