(השידור באדיבות ערוץ 1)
נשיא המדינה, שמעון פרס, אמר בפתיחת הועידה השנתית של AIPAC כי שלום עשוי לתבוע ויתורים ופשרות אך ישנם שני תנאים לכך השלום חייב להיות אמיתי על השלום לאפשר למדינת ישראל להגן על אזרחיה.
בפתח דבריו אמר, "אולי אינני הצעיר ביותר באולם זה הבוקר, אך עצם היותי כאן איתכם גורם לי להרגיש שוב צעיר. בשנות חיי ראיתי רבות – יותר מאשר ציפיתי.
"חזיתי במדינתנו ובשבע המלחמות ושתי מערכות הטרור, אשר נכפו עליה. ראיתי את ישראל ושכנותיה נושאות במחיר המלחמה - קציר הדמים. אך חרף היריבות והאלימות הקיצונית הזו - נותרנו נאמנים למחויבותנו לערכי הדמוקרטיה והחופש. חזיתי בהתגלות של פלא השלום. צפיתי במדינה היהודית כאשר היא עושה החלטות אמיצות והיסטוריות אשר פילסו את הדרך להתפייסות. כן, זה נכון, היתה לנו דרך קשה בשנותיה המעטות של מדינתנו. אך דרכו של עמנו במשך 2,000 שנות גלות, לא היתה שונה", אמר פרס.
לדבריו, "מאז לידתה מחדש של מדינת ישראל, מחויבות אחת נשארה איתנה, עמוקה ולא רופפת – הברית בין ישראל לארה"ב. היא סיפקה לנו כח מוסרי ואסטרטגי.במשך 60 שנה, היתה ארה"ב ועדיין הינה יותר מבת ברית – היא שותפה יוצאת דופן וחברה אמיצה. כבר שמעתי זאת נאמר, וכבר שרו על כך – היום, יותר מתמיד – אלוקים ברך את אמריקה. באתי לכאן הבוקר בכדי לחזור על מה שכבר הנכם יודעים – אחים אנחנו ואנו זקוקים לכם. חפצים בכם. מעריכים אתכם".
פרס פנה למשתתפי הועידה ואמר, "ברצוני להודות לכם על תפקידכם החשוב בחיזוק הערכים והמדיניות המשותפים לישראל ולארה"ב. בני עמי אסירי תודה לכל אלפי התומכים באייפק – מסטודנטים ומנהיגים פשוטים ועד להנהגה והצוות המקצועי בגבעת הקפיטול. עבור כל מה שעשיתם וכל אשר אתם עתידים לעשות, העם בישראל מצדיע לכם".
"בזכות עבודתכם הקשה, הקשר בין הדמוקרטיה הגדולה בעולם לבין הדמוקרטיה הראשונה במזרח התיכון, ממשיך להתחזק ולהעמיק", אמר פרס וציין כי "כל אחד ואחת מכם עזר לבנות בניין זה ויכול להרגיש חלק מקירותיו. ארה"ב וישראל גם יחד, תוכלנה להסתכל בגאווה על מבנה זה, אשר מהווה עדות למחויבות המשותפת למדינה יהודית מוסרית, חזקה ומשגשגת".
הנשיא התייחס לבחירת אובמה ואמר, "גל עצום של תקוה שוטף את כדור הארץ – מרכזו כאן באמריקה. לפני שישה חודשים בחרתם נשיא חדש לארה"ב. הנשיא ברק אובמה נתמנה לתפקידו בתקופה של משברים קשים בעולם. הנני משוכנע כי יש לו את היכולת להפוך משברים אלו להזדמנויות. אם יורשה לפנות לנשיא אובמה – הנך צעיר מספיק בכדי להציע לעולם תקווה, ודגול מספיק בכדי לממש אותה".
פרס הזכיר כי "בנאום הפתיחה שלו, פירט הנשיא אובמה באלגנטיות את אשר נדרש, כאשר קרא ליד מושטת במקום אגרוף קפוץ. בעתיד, אולי ייזכר עידן זה כעידן היד המושטת. מדינת ישראל ניצבת בזרועות פשוטות וידיים פתוחות לשלום עם כל העמים, עם כל מדינות ערב, עם כל העמים הערבים".
"לאלו אשר עדיין עומדים באגרופים קפוצים, יש לי רק מילה אחת: מספיק. די למלחמה. די להרס. די לשנאה. כעת הוא הזמן לשינוי", הדגיש נשיא המדינה.
עוד אמר כי "הגדרתה של הצלחה, על פי מדינת ישראל, איננה על פי המלחמות אשר נכפו עלינו ובהן נצחנו, אלא על פי השלום אותו השגנו יחד עם כמה משכנותינו. כוחה של ישראל ויכולתה לקחת סיכונים למען השלום, נקבעים על ידי כוחו של צה"ל ועליונותו הטכנולוגית הבלתי מתפשרת. הצבא שלנו הינו צבא הגנה אם הכרחי. וצבא שלום כשאפשרי. כוחה של ישראל נובע גם מבני בריתה, שותפיה וחבריה הנמצאים כאן היום – המבטיחים כי יתרוננו הצבאי והטכנולוגי, יישאר תמיד".
פרס ציין "אפגש עם הנשיא אובמה מחר בכדי להעביר לו מסר ממדינה הכמהה לשלום. מאוחר יותר, ייפגש הנשיא עם ראש הממשלה נתניהו. בנימין נתניהו היה בעבר היריב הפוליטי שלי. כיום הוא ראש הממשלה שלי. הוא מכיר את ההיסטוריה ורוצה לעשות היסטוריה. על פי המסורת שלנו, עשיית היסטוריה הינה עשיית שלום, ואני בטוח כי השלום הינו בראש מעיניו. המסע לא תם. במובן מסוים אנו עדיין בבראשית. אנו מבקשים לבנות בית. לטעת עץ. לחגוג את האביב. יחד עם זאת ישנו ענן קודר ההולך וגדל, אשר מזכיר לנו כי האיום על חיי אדם הינו אמיתי. ענן זה הינו פרי ידם של קיצונים מיליטנטים. ברקיו הם טילים, ורעמיו פצצות.הוא מתפשט בישראל, כמו גם בשכנות הערביות. הוא עשוי אף לאיים על הקהילה העולמית כולה".
"השנה אנו נתקלים שוב באגרוף הקפוץ באזורינו. חשבנו, וגם קיווינו, כי תם עידן המילים הקשות. הקרבנו קורבנות משמעותיים מתוך תקווה כי שלום אמיתי הינו בר השגה. לצערנו, המזרח התיכון מוצא עצמו בצילו של איום גרעיני. אנו מסרבים להרים ידיים. מסרבים להיכנע" הדגיש פרס.
"אבהיר את עצמי", אמר הנשיא, "המנהיגים הפנאטיים של איראן נמצאים בצד הלא נכון של ההיסטוריה. למעשה, הם מחוץ להיסטוריה. אנו מכבדים את העם האיראני ואת המסורת שלו. לאורך ההיסטוריה ביקשה איראן להעשיר את האנושות. כיום, לצערנו, מנהיגיה של איראן מעשירים אורניום. האגרסיביות של הממשל האיראני אינה שמורה עבור ישראל בלבד. הם מבקשים להנהיג את האזור כולו, ורוצים לשלוט במדינות ערב באמצעות טרור וכפייה".
"הם מפתחים אופציה גרעינית. הם משקיעים ממון רב בטילים ארוכי טווח. אף אחד איננו מאיים על איראן. איראן מממנת ומחמשת את חיזבאללה וחמאס, לשם הפצת הפילוג והטרור, ובניסיון לכפות מדיניות זרה ואלימה. שליחיהם שמים להם למטרה אמריקאים, אירופאים וערבים. מבחינה היסטורית, העניין היה תמיד הפרדת הדת מן המדינה. כיום לעומת זאת, האתגר הינו הפרדת הדת מן הטרור. בשם האלוקים לא צריכות להיות מלחמות. לא מתים. לא קורבנות. לא שפיכות דמים", הוסיף פרס.
"ברור לנו, כי שלום עשוי לתבוע ויתורים ופשרות", אמר ופירט בכדי שתהיינה פשרות, נדרשים שני תנאים: בראש ובראשונה, השלום חייב להיות אמיתי, בר קיימא והדדי. עלינו להבטיח כי ילדינו, כל הילדים, יהיו חופשיים ממלחמה וינשמו את האוויר הצח של השלום. שנית, על השלום לאפשר למדינת ישראל להגן על אזרחיה. לממש את חובתם הבסיסית של ממשלים חופשיים. להגן על העם מפני כל רע ולאפשר להם הזדמנויות טובות".
לדבריו, "הדבר נכון גם עבור העם הפלסטיני. אני אומר זאת בקול מכיוון שאני מאמין בכך. לעם הפלסטיני יש הזכות לממשל עצמאי, להשקעת משאביהם והפניית מרצם לקידום טכנולוגיה אזרחית, ולא טילים צבאיים. ספרים ולא פצצות - בכדי שעמם יהיה חופשי מפחד ולא ידע רעב".
"יש לי שאלה פשוטה , מדוע לחכות? ישראל מוכנה, ביום זה ממש, לקרב את השלום. היום. אנו נישא וניתן עם כל שותף אשר מוכן לדון בשלום, אשר חומק מאיתנו מאז 1947. ישראל, בראשותו של דוד בן גוריון, קיבלה את החלטת האו"ם לחלוק את האדמה בין מדינה יהודית ומדינה ערבית", אמר פרס.
"כיום יש סיכוי לשלום אמיתי. ההיסטוריה לצידנו. הסעודים הגו יוזמת שלום משל עצמם. הליגה הערבית, אשר ב-1967 אימצה את מדיניות שלושת הלאווים – לא לשלום עם ישראל, לא למשא ומתן ולא להכרה, הכריזה ב-2002 על מדיניות של מוכנות לשאת ולתת ולהכיר בישראל. הכרזה זו מצביעה על תפנית משמעותית" אמר פרס והסביר כי "ישראל לא היתה חלק מיוזמה זו ולכן אינה חייבת להסכים עם כל מילה. אך ישראל מכבדת את השינוי החשוב, ומקווה כי הוא יגיע לכדי מעשים של ממש.
פרס אף אמר, "יום יבוא, הוא איננו רחוק, ובו העם היהודי יחיה בארצו בשלום. לאחר 2,000 שנות גלות, לאחר שואה, פוגרומים, גירוש, מאבקים, סבל בלתי פוסק, שנאה, מלחמות, שפיכות דמים ושכול – הבית היהודי יהפוך לדוגמה יוצאת דופן. קרן אור בין העמים".
לסיום אמר, "בכדי לדעת את עתידנו, עלינו לזכור את ההיסטוריה שלנו. הקריאה להיסטוריה הינה הקשבה לעבר. כאשר ירד משה מהר סיני הוא קרא לעם – שמע ישראל. הוא קרא לנו להקשיב בכדי שנוכל לשמוע את המסר הנבואי והמוסיקה הנעלית של שלום וצדק. אך, כפי שאתם יודעים, אנו פראגמטיים. ולכן ענינו נעשה ונשמע. חברים, המלאכה רבה! הזמן הוא כעת. הבה ניגש למלאכה".