מנתונים שפרסם מכון \"ממרי\" על מצבה הכלכלי של מצרים עולה ספק בדבר קביעת מעמדה כמעצמה במזה\"ת. מנתוני הדו\"ח של \"ממרי\" עולה החשש כי מצרים מצויה במשבר כלכלי חמור, מצב שעוד החמיר לאחר פיגועי 11 בספטמבר. בדו\"ח מובאים נתונים כגון מצב המטבע, בעיית האבטלה והשקעות החוץ.
זרימת המטבע הקשה אל מצרים נחלשה במידה ניכרת, וזאת בעקבות ירידות חדות בענפים שמספקים הכנסות מבחוץ. בתיירות, שהיא המקור העיקרי לכניסת דולרים אליה, צפויה ירידה של 3-2 מיליארד דולרים בהכנסות של השנה מול אלה מאשתקד. העלייה בשיעור של כ 50% בתעריפי הפרמיות של הביטוח ברחבי העולם גרמה הפסדים בתחום התחבורה הימית והאווירית, והכנסותיה מגבית היטל על המעבר בתעלת סואץ ירדו במידה ניכרת.
השקעות החוץ במצרים ירדו מ 1.6 מיליארד דולרים בשנת 99-00 ל 502 מליון דולרים בשנת 00-01. ירידה ברזרבות המטבע הקשה מקשה על מצריים לשלם את חובותיה, ולכן היא הגישה בקשות לסיוע ולהלוואות מקרן המטבע הבינלאומי ומקרנות נוספות.
בעיה כלכלית חמורה נוספת שם היא בעיית האבטלה. בכנס שעסק בנושא האבטלה, ושנערך בחסות העיתון \"אל גומהוריה\" ב 14 בינואר, דיווח אחד המשתתפים כי הצפי הוא שאוכלוסייתה של מצרים תגדל עד לשנת 2019 ותגיע ל-123 מיליון. גידול כזה גורם לכך שבכל שנה נכנסים כ 800 אלף אנשים למעגל העבודה, ולפיכך יש לדאוג ליצירת 800 אלף מקומות עבודה נוספים בכל שנה.
במצרים, כך מדווח \"ממרי\", מתנהל ויכוח רציני בין המנהיגות המדינית לבין הגורמים הכלכליים בדבר הצעדים שיש לנקוט כדי להוציא את הכלכלה מהמשבר. לדברי העיתון \"אל אהרם\" חסר רצון פוליטי לתרגם את הדרוש לתכנית כלכלית מגובשת שיהיה אפשר לממש.
נציין כי לפני חודשים אחדים אמר ראש \"מרכז אריאל למחקרי מדיניות\" אריה סתיו כי למרות הנתונים הכלכליים הקשים במצרים 20% מהתל\"ג שלה מופנה להתחמשות. לדבריו, נתון זה מאפיין מדינה המתכוננת למלחמה. צבאה, אומר סתיו, הוא אחד הצבאות הגדולים החמושים והמודרניים ביותר בעולם, עם 450 אלף חיילים, ועוד 400 אלף חיילי מילואים. כל אלו, אומר סתיו, בלא שיהיה איום כלשהו מופנה אליה.
זרימת המטבע הקשה אל מצרים נחלשה במידה ניכרת, וזאת בעקבות ירידות חדות בענפים שמספקים הכנסות מבחוץ. בתיירות, שהיא המקור העיקרי לכניסת דולרים אליה, צפויה ירידה של 3-2 מיליארד דולרים בהכנסות של השנה מול אלה מאשתקד. העלייה בשיעור של כ 50% בתעריפי הפרמיות של הביטוח ברחבי העולם גרמה הפסדים בתחום התחבורה הימית והאווירית, והכנסותיה מגבית היטל על המעבר בתעלת סואץ ירדו במידה ניכרת.
השקעות החוץ במצרים ירדו מ 1.6 מיליארד דולרים בשנת 99-00 ל 502 מליון דולרים בשנת 00-01. ירידה ברזרבות המטבע הקשה מקשה על מצריים לשלם את חובותיה, ולכן היא הגישה בקשות לסיוע ולהלוואות מקרן המטבע הבינלאומי ומקרנות נוספות.
בעיה כלכלית חמורה נוספת שם היא בעיית האבטלה. בכנס שעסק בנושא האבטלה, ושנערך בחסות העיתון \"אל גומהוריה\" ב 14 בינואר, דיווח אחד המשתתפים כי הצפי הוא שאוכלוסייתה של מצרים תגדל עד לשנת 2019 ותגיע ל-123 מיליון. גידול כזה גורם לכך שבכל שנה נכנסים כ 800 אלף אנשים למעגל העבודה, ולפיכך יש לדאוג ליצירת 800 אלף מקומות עבודה נוספים בכל שנה.
במצרים, כך מדווח \"ממרי\", מתנהל ויכוח רציני בין המנהיגות המדינית לבין הגורמים הכלכליים בדבר הצעדים שיש לנקוט כדי להוציא את הכלכלה מהמשבר. לדברי העיתון \"אל אהרם\" חסר רצון פוליטי לתרגם את הדרוש לתכנית כלכלית מגובשת שיהיה אפשר לממש.
נציין כי לפני חודשים אחדים אמר ראש \"מרכז אריאל למחקרי מדיניות\" אריה סתיו כי למרות הנתונים הכלכליים הקשים במצרים 20% מהתל\"ג שלה מופנה להתחמשות. לדבריו, נתון זה מאפיין מדינה המתכוננת למלחמה. צבאה, אומר סתיו, הוא אחד הצבאות הגדולים החמושים והמודרניים ביותר בעולם, עם 450 אלף חיילים, ועוד 400 אלף חיילי מילואים. כל אלו, אומר סתיו, בלא שיהיה איום כלשהו מופנה אליה.