בני זוג מירושלים עתרו לבג\"צ נגד משרד הבריאות בדרישה לכבד את בקשתן של נשים לעבור טיפול גינקולוגי ללא נוכחותם של מתמחים סטודנטים ואנשי צוות אחרים.
מדובר באירוע שבו ביקשה אישה מגניקולוג שצפה בטיפול בה לצאת מהחדר, כי הבינה שלא היה לו חלק בעצם הטיפול בה. הרופא סירב לבקשתה, ויתרה מזאת: הוא כפה עליה את פיקוחו תוך כדי כך שהפגין התעניינות בדו\"חות הרפואיים שלה, כך נטען בעתירה. האישה התלוננה על כך במשרד הבריאות, אך הם הבהירו לה כי אין עילה לתלונה נגד הרופא. זו התנהגות מקובלת, אמרו לה.
ד\"ר חנה קטן, מומחית לרפואת נשים, אמרה בתכנית \"בוקר ב-7\" כי בשנת תשנ\"ז היא פנתה במכתב למנהל שירותי הבריאות, ובו הציעה הצעות להקפדה בצניעות בדיקות של נשים. שנתיים לאחר מכן, אמרה קטן, חוקק סעיף במסגרת חוק זכויות החולה, הקובע שמטפל חייב לשמור על פרטיותו ועל כבודו של מטופל שנמצא במוסדו, וגם בכל מוסד רפואי אחר. ד\"ר קטן ציינה כי מנסיונה בתחום, עולה שבאזור ירושלים ההקפדה בנושא הצניעות טובה מאשר באזור המרכז.
לדבריה, הסיבה לכך היא ששיעור הדתיים באוכלוסיית ירושלים גדול יותר, ולכן נשמרת שם הקפדה מרובה יותר בנושא.
היא הוסיפה כי בעקבות חקיקת החוק חל שיפור במצב, ובין השאר מקפידים על תליית וילונות סביב אתר הטיפול בחולה במקומות ציבוריים, ובמרפאות קופות החולים מניחים סדינים על גופה של האישה בזמן בדיקתה.
קטן הבחינה בין \"בדיקה אלקטיבית\", הנערכת לחולה בעת ביקור במרפאת חוץ של בית חולים, שבה יכול החולה להעמיד תנאים, לעומת הטיפול הניתן לחולה בחדר מיון או בחדרי לידה, הכרוך לעיתים בדחיפות, ולכן גם בקשיים בהתחשבות בנושא הצניעות. עם זאת, באופן מעשי, כשחולה מתנגד לבדיקת מתמחים ולנוכחותם בזמן בדיקה, מתחשבים בו, אמרה.
קטן הוסיפה כי בשנים האחרונות ניכרת מגמה בציבור להזדקק לשירותי רופא גבר בתחום האורולוגי ולרופאה אישה בתחום הגניקולוגי, אולם יחד עם זאת היא ציינה כי גם אם בהלכה מומלץ לפנות לרופאה גניקולוגית בעת ביקור שגרתי, בכל זאת במצבים יותר מסובכים ההמלצה היא להיעזר במומחה, גם אם הוא גבר.
קטן אמרה כי העלאת הנושא לסדר היום הציבורי באמצעות פניה לבג\"ץ היא מהלך חיובי.
מדובר באירוע שבו ביקשה אישה מגניקולוג שצפה בטיפול בה לצאת מהחדר, כי הבינה שלא היה לו חלק בעצם הטיפול בה. הרופא סירב לבקשתה, ויתרה מזאת: הוא כפה עליה את פיקוחו תוך כדי כך שהפגין התעניינות בדו\"חות הרפואיים שלה, כך נטען בעתירה. האישה התלוננה על כך במשרד הבריאות, אך הם הבהירו לה כי אין עילה לתלונה נגד הרופא. זו התנהגות מקובלת, אמרו לה.
ד\"ר חנה קטן, מומחית לרפואת נשים, אמרה בתכנית \"בוקר ב-7\" כי בשנת תשנ\"ז היא פנתה במכתב למנהל שירותי הבריאות, ובו הציעה הצעות להקפדה בצניעות בדיקות של נשים. שנתיים לאחר מכן, אמרה קטן, חוקק סעיף במסגרת חוק זכויות החולה, הקובע שמטפל חייב לשמור על פרטיותו ועל כבודו של מטופל שנמצא במוסדו, וגם בכל מוסד רפואי אחר. ד\"ר קטן ציינה כי מנסיונה בתחום, עולה שבאזור ירושלים ההקפדה בנושא הצניעות טובה מאשר באזור המרכז.
לדבריה, הסיבה לכך היא ששיעור הדתיים באוכלוסיית ירושלים גדול יותר, ולכן נשמרת שם הקפדה מרובה יותר בנושא.
היא הוסיפה כי בעקבות חקיקת החוק חל שיפור במצב, ובין השאר מקפידים על תליית וילונות סביב אתר הטיפול בחולה במקומות ציבוריים, ובמרפאות קופות החולים מניחים סדינים על גופה של האישה בזמן בדיקתה.
קטן הבחינה בין \"בדיקה אלקטיבית\", הנערכת לחולה בעת ביקור במרפאת חוץ של בית חולים, שבה יכול החולה להעמיד תנאים, לעומת הטיפול הניתן לחולה בחדר מיון או בחדרי לידה, הכרוך לעיתים בדחיפות, ולכן גם בקשיים בהתחשבות בנושא הצניעות. עם זאת, באופן מעשי, כשחולה מתנגד לבדיקת מתמחים ולנוכחותם בזמן בדיקה, מתחשבים בו, אמרה.
קטן הוסיפה כי בשנים האחרונות ניכרת מגמה בציבור להזדקק לשירותי רופא גבר בתחום האורולוגי ולרופאה אישה בתחום הגניקולוגי, אולם יחד עם זאת היא ציינה כי גם אם בהלכה מומלץ לפנות לרופאה גניקולוגית בעת ביקור שגרתי, בכל זאת במצבים יותר מסובכים ההמלצה היא להיעזר במומחה, גם אם הוא גבר.
קטן אמרה כי העלאת הנושא לסדר היום הציבורי באמצעות פניה לבג\"ץ היא מהלך חיובי.