בפאתי מרכזה של פראג, בתוך מתחם קטן של בית העלמין "החדש"של העיר (לא זה המוכר ברובע היהודי) טמון אחד מחשובי רבני פראג והיהדות רבי יחזקאל לנדא. הרב לנדא נולד בי"ח חשוון ה'תע"ד בעיר אפטא והוא מיוחס לר' העשיל, למהר"ל עד רש"י.בערב ל"ג בעומר הלך לבית עולמו.

עוד בהיותו צעיר נתפרסם כבקי בש"ס ופוסקים ובגיל מצוות הגיע לישיבה בעיר בראד. בשנת ה'תצ"ב נשא לאישה את בתו של ר' יעקב שהיה אחד מנגידי דובנא ודאג לפרנסו אחר נישואיו. כל חפצה ורצונה של אשתו היה שילמד תורה על כן השתדלה בכל מאודה לעשות כל אשר יכלה על מנת לאפשר לו ללמוד במנוחת הנפש, לאחר שעברו לבראד הייתה מביאה את הארוחות לבית המדרש בכדי לחסוך לו את זמן ההגעה לבית וחזרה לישיבה. בשנת ה'תצ"ד נבחר לראש בית הדין הגדול בעיר בראד ומכל קצוות תבל שיגרו אליו שאלות. לאחר שר' יחזקאל יחד עם ר' מאיר מרגליות (תלמיד הבעש"ט) ור' אברהם גרשון מקיטוב (גיסו של הבעש"ט) יצאו נגד אחד מראשי הקהל הנכבדים ביותר בבראד, אמר הבעש"ט כי לשלושתם פסקו גדולה על שקדשו שם שמים ומעתה ירום קרנם. בשנת ה'תק"ה החל לכהן כרב העיר יאמפלה ובשנת ה'תקט"ו עלה על כס הרבנות במקום ר' דוד אופנהיים ונתמנה לאב"ד ור"מ בעיר פראג. יסד ישיבה גדולה ששגשגה תחת הנהגתו, תלמידים מהמצטיינים ביותר מכל חלקי אירופה נהרו אליה ומרוב תלמידים הוכרח ללמוד עמם בחצר. היה לומד בעמידה וגם בבית הכנסת לא ישב, מעולם לא עבר עליו חצות לילה בשינה והיה מקונן על חורבן בית המקדש, בימי "בין המיצרים" לא אכל דבר מן החי, בשכבו במיטה הניח רק את ראשו במיטה על כרים ורובו חוץ למיטה על גבי כסאות, מראש חודש אלול עד יום הכיפורים התענה משבת לשבת וביום הכיפורים לא נתן תנומה לעפעפיו והתפלל בקולי קולות ובבכיות. אחד מתשוקותיו הגדולות הייתה לראות את חידושיו יוצאים לאור ואכן רוב ספריו הודפסו עוד בימי חייו, את ספרו "נודע ביהודה" הקדיש על שם אביו ועל שם אמו קרא את ספר חידושיו "ציון לנפש חיה".

הרב הסתלק  כאמור בערב ל"ג בעומר בשנת ה'תקנ"ג.מספריו:אהבת ציון-דרושים.דורש לציון: דרושים שהודפסו ע"י בנו. נודע ביהודה: (שו"ת) וציון לנפש חיה – צל"ח: הערות ופירושים על התלמוד.

על ציון קברו סיפור מיוחד. בעודו בחיים ביקש שלא יכתבו על קברו לא תואר ולא הדר, אלא דברים כפשוטם. זאת ועוד. גם ציון קברו נמוך הוא מזה של תלמידו הטמון בסמוך לו.

ומעשה שהיה

רבה של העיר פראג, נראה מהלך ומהרהר, כי בפניו ניצבה שאלה והוא חיפש אחר פיתרונה. בפניו באו להתדיין שני אנשים, וכל אחד מהם טען, שהשני דובר שקרים ! האחד היה לבוש בבגדי סוחר אמיד, ועושרו ניכר עליו כאילו היה מאז ומתמיד . השני, גם עליו בגדיו סיפרו הכל, שכן בגדיו המרופטים העידו שהוא עגלון.

בפי האיש בעל לבוש הפשוט טענה מוזרה היתה, שהוא באמת האיש העשיר ואינו רוכב הכרכרה.לפי סיפורו ,בדרך לעיר פראג כאשר נסע עם האיש השני שהוא באמת העגלון עברו הם ביער מקום שם אין איש, ולפתע האיש השני התנפל עליו, חיש. לאחר ששדד את כל כספו , ציוה עליו לפשוט בגדיו העשירים וללבוש את בגדי העגלון, והשודד העגלון עטה עליו את בגדי העשיר הגדול. ציוה העגלון השודד על העשיר לתפוס את מקומו ולאחוז במושכות. והעגלון עצמו בבגדי העשיר ישב לידו, כעשיר זה דורות.כך הגיעו לעיר פראג והשודד מהלך עם בגדים יקרים ומראה עצמו כסוחר עשיר, והוא עצמו שנשדד מסתובב ללא פרוטה כעני ואביון, וכולם חושבים ומתיחסים אליו כאילו הוא העגלון.השני , בעל בגדי העשיר צחק ואמר בקול : "האדם הזה פשוט חולם ביום ". ברור וידוע לכל כי כנראה תקף השגעון את העגלון , והחליט שהוא דוקא העשיר, ואני האביון. אינני יודע כיצד להיפטר ממנו ומה לעשות , אשמח אם בפי הרב יהיו עצות שיש בהם אותי להנחות, כי האדם הזה מוזר, וסתם מניח הנחות". גם כאשר הרב חקר את כל אחד מהטוענים , כל אחד על גירסתו הגן, ואף הוסיף עוד טעמים.ביקשם הרב כי ילכו לדרכם, ולמחרת יחזרו, והוא יפסוק את דינם. כך , זו היתה הסיבה, שכל היום התלבט ונראה מהורהר, "מי דיבר אמת , ומי שקר אמר ?" הנודע ביהודה שהיה ירא שמים פיקח גדול ותלמיד חכם, הוסיף גם תפילה , כדי שהקב"ה יורה את דרכו הנכונה , מחר.

למחרת , ציוה הנודע ביהודה על השמש, האחראי על כניסת בעלי הדינים, לא לתת לשני האנשים להיכנס , ולתת להם בחוץ להמתין. השנים באו בשעה שנקבעה, והשמש עליהם ציוה: " חכו בסבלנות , והרב כבר לכם יקרא". חלפו ארבעים דקות, ואחר כך עוד חמישים ועוד שישים, וכך עוד שעה חלפה, וכבר שעתיים הם ממתינים. החלו כבר השנים להראות עצבניים, כמה זמן יצטרכו לחכות עד שיפסקו הדינים. זה כבר שיחק עם שפמו, והשני נראה מסדר את מגבעתו, הראשון המשיך וגירד כבר את הכורסא, והשני התהליך אנה ואנה. שניהם נגשו לשמש: "אולי הרב שכח" החלו שואלים, אך השמש הרגיעם, ושוב הם ממתינים. עוד שעות חולפות, והגיע זמן ארוחת צהריים – האם יחכו כאן עד בין הערביים ? הרי כבר שעות הם מחכים ,וכבר לאכול הם צריכים ! המתח כבר עלה, ושלוותם ממזמן חלפה ונעלמה, ואז לפתע, נכנס הרב בהפתעה וקרא"העגלון היכנס"! ללא מחשבה, האיש לבוש בגדי העשיר קפץ ממקומו ואל הרב אץ ומיהר, והשני בעל בגדי העגלון, נשאר במקומו מהרהר, לאחר רגע הכל הבינו מה הפתרון.

העגלון שכח את תפקידו "במשחק" כעשיר , וכפי הרגלו ענה לשם  "עגלון" ושום ספק שוב לא השאיר .  אכן מיד הוא הודה כי הכל רק רמאות היתה, והוא ממש שודד מלידה. כך עמד בעל "הנודע ביהודה" על האמת, וגילה כי הקב"ה מנחה את דרכו באמת.

הכניסה, לבית העלמין בתשלום של כ-12 ₪ לאדם והיא רק בימים שני, רביעי ושישי בין השעות 11-13. פרטים נוספים על אירוח, ארוחות ותפילות  אפשר לקבל אצל רב חב"ד הרב מאנס באראש בטל. 420602241275