סטודנטים בעלי מוגבלויות משקיעים יותר שעות בלימודיהם ואף מביעים שביעות רצון גבוהה יותר מהלימודים לעומת סטודנטים ללא מוגבלויות- כך עולה ממחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה. הציונים שלהם, לעומת זאת, נמוכים יותר, אך לא במידה ניכרת.
בחוק הנגישות קיים סעיף המחייב הנגשה של ההשכלה הגבוהה ובימים אלה עוסקים במערכת על גיבוש תקנון אחיד ומחייב להנגשת המערכת, כפי שמחייב החוק. מכיוון שכבר מספר שנים ברור לכל כי נגישות אמיתית אינה עוצרת רק בהנגשה פיסית של מבנים, בדק המחקר שנערך ע"י ד"ר דליה זק"ש וד"ר נעמי שרויאר מהחוג לריפוי בעיסוק באוניברסיטת חיפה, גם נגישות אקדמית ( ייעוץ אקדמי בבחירת קורסים, הארכת זמן הבחינה, בחינות בעל פה, בחינות מודפסות בברייל, אישור שימוש במחשבונים ועוד) ונגישות אנושית( תמיכה פסיכו-סוציאלית, סיוע כללי בניידות בקמפוס, תרגום לשפת הסימנים ועוד).
לדבריהן, המחקר מספק סקירה מקיפה – ראשונה מסוגה בישראל – על מצבם של הסטודנטים עם מוגבלויות במערכת ההשכלה הגבוהה.
במחקר השתתפו 170 סטודנטים עם מוגבלויות פיזיות, חושיות ונפשיות, מול 156 סטודנטים ללא מוגבלות כשהמסקנה הראשונה אליה הגיעו החוקרות היא שאין מדיניות הנגשה אחידה ומוסכמת על כל המוסדות.
מהממצאים עולה כי למרות שאין הבדלים מובהקים בציון הפסיכומטרי הממוצע של סטודנטים עם מוגבלות (591) לעומת ציון ממוצע של הסטודנטים ללא מוגבלות (628), יש הבדלים בתנאי קבלה מקלים כלפי הסטודנטים עם מוגבלות, בעיקר בציוני הבגרות. שוני מובהק, אם כי לא גבוה, נמצא בממוצע הציוני במהלך הלימודים האקדמיים: הממוצע של סטודנטים עם מוגבלות היה כ-80 לעומת כ-90 אצל סטודנטים ללא מוגבלות. מספר הקורסים הממוצע הנלמדים בסמסטר על ידי סטודנטים עם מוגבלויות הוא 4.4 קורסים בסמסטר לעומת 6.67 קורסים בסמסטר שלומד סטודנט ללא מוגבלות. הסטודנטים עם מוגבלות מסיימים בהצלחה פחות קורסים לאורך התואר: 17.8 קורסים בממוצע לעומת 25.1 קורסים בממוצע לסטודנטים ללא מוגבלות.
עוד עולה מהממצאים כי הסטודנטים עם מוגבלות משקיעים יותר שעות בלימודים מחוץ לכיתה, אולם הם מתקשים יותר להגיש את העבודות בזמן: רק 51% מגישים תמיד את המטלות והתרגילים בזמן לעומת 20% שמגישים לעיתים או תמיד באיחור. לעומתם, 82% אחוז מהתלמידים ללא מוגבלות מגישים בזמן ורק 3.2% לעיתים או תמיד באיחור.
אמצעי הנגישות וההתאמות שבהם משתמשים הסטודנטים עם מוגבלות בעיקר הם תמיכות והנגשה שנמצאים בקפיטריה (75%), נגישות למחשבים וחומרי לימוד באינטרנט (74%) ותוספת זמן בבחינות (70.5%). אמצעי הנגישות וההתאמות נוספים שנמצאים בשימוש גבוה הם עזרה במציאת חומר לימודי, עזרה בביצוע בחינות והכנת עבודות, בחינות מותאמות ושימוש בהרצאות מוקלטות.
לבסוף ביקשו החוקרות למצוא הבדלים בתוך קבוצת הסטודנטים עם מוגבלות המשפיעים על ההשתתפות שלהם בתור סטודנטים. ההבדל העיקרי שהם מצאו שהשפיע על התנהגותם היה שימוש במחשב. סטודנטים עם מוגבלות שדיווחו על שימוש תדיר במחשב העריכו יותר את המוסד בו למדו, שביעות הרצון שלהם מהלימודים הייתה גבוהה יותר, הם למדו יותר קורסים, השתמשו יותר במתקני הקמפוס, השתתפו במועדונים ובארגונים ונפגשו עם יותר סטודנטים.
"הממצאים מראים בצורה חדה וחד משמעית את התרומה של השימוש במחשב ובטכנולוגיית המידע להצלחה אקדמית וחברתית. מכאן שנוסף על תנאי הקבלה המקלים, חשוב לקדם עבור סטודנטים עם מוגבלות תכניות להקניית מיומנויות ושליטה בשימושי מחשב", סיכמו החוקרות.