ח'אלד משעל, יו"ר הלשכה המדינית של חמאס יודע לתמרן היטב בין מאזיניו במערב לבין מאזיניו מקרב בני עמו ותומכיו. התנהלות זו אפיינה מנהיגי טרור פלשתיניים רבים שידעו להציג חזות רכה כלפי העולם המערבי ובעיקר כלפי ארצות הברית, אך מנגד להטיף להמשך הטרור במסרים פנים ערביים.
באחרונה העניק משעל ראיון לניו יורק טיימס וממנו עלה מנהיג הטרור החמאסי כפראגמטיסט וכמתון. משעל העדיף להדגיש בדבריו את הריסון בו נוקט ארגונו כאשר הוא נמנע מלשגר רקטות קסאם ופצצות מרגמה בכמויות שאיפיינו את העבר הלא רחוק.
משעל אמר בראיון כי מחבלי חמאס הפסיקו לעת עתה את הירי לעבר ישראל בשל מה שהגדיר כ"אינטרס פלשתיני". הוא קבע שהחמאס יהיה חלק בלתי נפרד מכל הסדר מדיני עתידי וכי הארגון שואף להגדיע להסדר בסוגיית גלעד שליט.
כשנשאל אם בכוונת ארגונו להשליט את חוקי השריעה המוסלמיים הקיצוניים על רצועת עזה אמר משעל כי המשימה החשובה ביותר כעת היא הפסקת הכיבוש, ובאשר לאופי השלטון ברצועה הרי שזה ייקבע על ידי העם הפלשתיני עצמו. בכך ביקש לשוות לארגונו ממד דמוקרטי ולקרוץ קריצה נוספת לאוזניים המערביים המאזינות לדבריו.
משעל אף דאג להחמיא לנשיא האמריקאי אובמה וקבע כי הוא בוחר בלשון טובה מזו של קודמו בהתייחסו לסוגיה הפלשתינית. עם זאת הטיח ביקורת על מזכירת המדינה האמריקאית, הילארי קלינטון, שלדבריו עמדותיה תואמות את שלטון בוש ואינם ברוח השינוי שמציג אובמה.
עם זאת הבהיר משעל בראיון כי ימשיך להתנגד להכרה בישראל שהיא כדבריו האויב היחיד שנותר לעם הפלשתיני.
לעומת דבריו אלה המרוככים באופן יחסי ממשיך אותו משעל להציג פן אחר לחלוטין, נוקשה הרבה יותר, כאשר הוא פונה לבני עמו הפלשתינים. בנאום שנשא במהלך כינוס לזכר שני מחבלים בכירים מהחמאס שנהרגו במבצע "עופרת יצוקה", הדגיש ח'אלד משעל, כי ה"התנגדות" הייתה ונותרה החלופה האסטרטגית של חמאס להשבת "הזכויות הפלשתיניות" וכי חמאס לא תעשה שום ויתורים בעניין.
את דבריו נשא משעל מדמשק, והם הועברו בשידור חי למשתתפי הכינוס שהתקיים בעזה, במרכז התרבות על שם רשאד אלשוא. בכינוס נכחה צמרת המשטרה הפלשתינית ברצועת עזה, המהווה חלק בלתי נפרד מהתשתית הצבאית ביטחונית של חמאס.
בדבריו בכנס, דברים המיועדים לקהל אחר לחלוטין מקהל קוראי הניו יורק טיימס נשמע משעל אחרת לחלוטין. הוא קבע כי אין לאיש זכות לנהל מו"מ על "זכויות" ועל "עקרונות" העם הפלשתיני. הוא קבע כי יש לראות בשני המחבלים ההרוגים כמודל ללוחמי ג'האד והדגיש כי "ההתנגדות" הינה האופציה האסטרטגית של חמאס למען ה"שחרור" ולמען "השבת הזכויות".
בדבריו התייחס גם לסוגיית הברחת אמצעי הלחימה לרצועת עזה וקבע כי "ההתנגדות היא זכות לגיטימית של העם הפלשתיני ואין לאף אחד זכות למנוע מעזה להתחמש או לחנוק אותה כדי למנוע הגעה של נשק אליה ". בכך היה כדי להטיח ביקורת רמוזה כלפי מצרים שבאחרונה הגבירה פעילות למניעת הברחת אמצעי לחימה בעקבות חשיפת התארגנות החיזבאללה בשטחה.
במרכז המידע למודיעין ולטרור מנתחים את דבריו אלה של משעל ומעריכים כידבריו השונים לכאורה של משעל משקפים שני צדדים של אותה מטבע: "ברמה האידיאולוגית ובאסטרטגיה שלה חמאס הייתה ונותרה מחויבת לשימוש בדרך האלימות והטרור (ה"התנגדות") כאמצעי המוביל להשגת "זכויות" הפלשתינים (קרי, לחיסולה של מדינת ישראל כישות מדינית). אולם בו בזמן אין היא שוללת הפסקה או הרגעת הטרור לתקופות ביניים, על בסיס קבלת תמורה הולמת מישראל, כאשר להערכתה האינטרסים של הפלשתינים או של תנועת חמאס מחייבים אתנחתא שכזאת".
באשר למדיניות הריסון היחסי של חמאס בכל הנוגע לירי הרקטות מעריכים אנשי המרכז כי זו נובעת בראש ובראשונה מהקדימות שהיא מעניקה בעיתוי הנוכחי לשיקום נזקי מבצע "עופרת יצוקה", הנתפס על ידה כאינטרס בסיסי ומיידי של התנועה ושל האוכלוסייה. "במקביל לשיקום הנזקים הפיזיים, שנגרמו לאוכלוסייה האזרחית, עוסקת חמאס במרץ רב גם בשיקום תשתיותיה הצבאיות ובחיזוק מנופי שליטתה על התושבים. בו בזמן מקפידים ח'אלד משעל ודוברים של חמאס להדגיש, כי מדיניות הריסון הנוכחית הינה פרי של נסיבות והתחשבות באינטרסים של האוכלוסייה וכי דבקותה העקרונית של חמאס בדרך ה"התנגדות" (האלימות והטרור) כחלופה האסטרטגית להגשמת מטרותיה ל"שחרור פלסטין" נותרה בעינה. זאת ועוד, בעודה נוקטת מדיניות ריסון ברצועה מנהלת חמאס מערכת הסתה המעודדת את פיגועי הבודדים ביהודה שומרון וישראל ומצפה כי הללו יהפכו בסופו של תהליך להתקוממות צבאית כוללת".
באחרונה העניק משעל ראיון לניו יורק טיימס וממנו עלה מנהיג הטרור החמאסי כפראגמטיסט וכמתון. משעל העדיף להדגיש בדבריו את הריסון בו נוקט ארגונו כאשר הוא נמנע מלשגר רקטות קסאם ופצצות מרגמה בכמויות שאיפיינו את העבר הלא רחוק.
משעל אמר בראיון כי מחבלי חמאס הפסיקו לעת עתה את הירי לעבר ישראל בשל מה שהגדיר כ"אינטרס פלשתיני". הוא קבע שהחמאס יהיה חלק בלתי נפרד מכל הסדר מדיני עתידי וכי הארגון שואף להגדיע להסדר בסוגיית גלעד שליט.
כשנשאל אם בכוונת ארגונו להשליט את חוקי השריעה המוסלמיים הקיצוניים על רצועת עזה אמר משעל כי המשימה החשובה ביותר כעת היא הפסקת הכיבוש, ובאשר לאופי השלטון ברצועה הרי שזה ייקבע על ידי העם הפלשתיני עצמו. בכך ביקש לשוות לארגונו ממד דמוקרטי ולקרוץ קריצה נוספת לאוזניים המערביים המאזינות לדבריו.
משעל אף דאג להחמיא לנשיא האמריקאי אובמה וקבע כי הוא בוחר בלשון טובה מזו של קודמו בהתייחסו לסוגיה הפלשתינית. עם זאת הטיח ביקורת על מזכירת המדינה האמריקאית, הילארי קלינטון, שלדבריו עמדותיה תואמות את שלטון בוש ואינם ברוח השינוי שמציג אובמה.
עם זאת הבהיר משעל בראיון כי ימשיך להתנגד להכרה בישראל שהיא כדבריו האויב היחיד שנותר לעם הפלשתיני.
לעומת דבריו אלה המרוככים באופן יחסי ממשיך אותו משעל להציג פן אחר לחלוטין, נוקשה הרבה יותר, כאשר הוא פונה לבני עמו הפלשתינים. בנאום שנשא במהלך כינוס לזכר שני מחבלים בכירים מהחמאס שנהרגו במבצע "עופרת יצוקה", הדגיש ח'אלד משעל, כי ה"התנגדות" הייתה ונותרה החלופה האסטרטגית של חמאס להשבת "הזכויות הפלשתיניות" וכי חמאס לא תעשה שום ויתורים בעניין.
את דבריו נשא משעל מדמשק, והם הועברו בשידור חי למשתתפי הכינוס שהתקיים בעזה, במרכז התרבות על שם רשאד אלשוא. בכינוס נכחה צמרת המשטרה הפלשתינית ברצועת עזה, המהווה חלק בלתי נפרד מהתשתית הצבאית ביטחונית של חמאס.
בדבריו בכנס, דברים המיועדים לקהל אחר לחלוטין מקהל קוראי הניו יורק טיימס נשמע משעל אחרת לחלוטין. הוא קבע כי אין לאיש זכות לנהל מו"מ על "זכויות" ועל "עקרונות" העם הפלשתיני. הוא קבע כי יש לראות בשני המחבלים ההרוגים כמודל ללוחמי ג'האד והדגיש כי "ההתנגדות" הינה האופציה האסטרטגית של חמאס למען ה"שחרור" ולמען "השבת הזכויות".
בדבריו התייחס גם לסוגיית הברחת אמצעי הלחימה לרצועת עזה וקבע כי "ההתנגדות היא זכות לגיטימית של העם הפלשתיני ואין לאף אחד זכות למנוע מעזה להתחמש או לחנוק אותה כדי למנוע הגעה של נשק אליה ". בכך היה כדי להטיח ביקורת רמוזה כלפי מצרים שבאחרונה הגבירה פעילות למניעת הברחת אמצעי לחימה בעקבות חשיפת התארגנות החיזבאללה בשטחה.
במרכז המידע למודיעין ולטרור מנתחים את דבריו אלה של משעל ומעריכים כידבריו השונים לכאורה של משעל משקפים שני צדדים של אותה מטבע: "ברמה האידיאולוגית ובאסטרטגיה שלה חמאס הייתה ונותרה מחויבת לשימוש בדרך האלימות והטרור (ה"התנגדות") כאמצעי המוביל להשגת "זכויות" הפלשתינים (קרי, לחיסולה של מדינת ישראל כישות מדינית). אולם בו בזמן אין היא שוללת הפסקה או הרגעת הטרור לתקופות ביניים, על בסיס קבלת תמורה הולמת מישראל, כאשר להערכתה האינטרסים של הפלשתינים או של תנועת חמאס מחייבים אתנחתא שכזאת".
באשר למדיניות הריסון היחסי של חמאס בכל הנוגע לירי הרקטות מעריכים אנשי המרכז כי זו נובעת בראש ובראשונה מהקדימות שהיא מעניקה בעיתוי הנוכחי לשיקום נזקי מבצע "עופרת יצוקה", הנתפס על ידה כאינטרס בסיסי ומיידי של התנועה ושל האוכלוסייה. "במקביל לשיקום הנזקים הפיזיים, שנגרמו לאוכלוסייה האזרחית, עוסקת חמאס במרץ רב גם בשיקום תשתיותיה הצבאיות ובחיזוק מנופי שליטתה על התושבים. בו בזמן מקפידים ח'אלד משעל ודוברים של חמאס להדגיש, כי מדיניות הריסון הנוכחית הינה פרי של נסיבות והתחשבות באינטרסים של האוכלוסייה וכי דבקותה העקרונית של חמאס בדרך ה"התנגדות" (האלימות והטרור) כחלופה האסטרטגית להגשמת מטרותיה ל"שחרור פלסטין" נותרה בעינה. זאת ועוד, בעודה נוקטת מדיניות ריסון ברצועה מנהלת חמאס מערכת הסתה המעודדת את פיגועי הבודדים ביהודה שומרון וישראל ומצפה כי הללו יהפכו בסופו של תהליך להתקוממות צבאית כוללת".