תקציב המדינה לשנים 2009- 2010 אושר הבוקר בממשלה ברוב גדול, לאחר שזכה לתמיכתם של שרי העבודה, שר החינוך ושר המדע, ארבעת שרי ש"ס התנגדו להצעה. 26 שרים הצביעו בעד ו- 4 נגד.  

ההצבעה על התקציב, שהייתה אמורה להיערך בשעה 6:30 הבוקר, התעכבה בכמה שעות זאת בשל התנגדויות של חברי ממשלה לקיצוצים בתקציבי משרדיהם. לאחר מכן הושגה פשרה עם שרי התיירות וביטחון הפנים, ומפלגתו של ליברמן התרצתה.

שר החינוך, גדעון סער הגיע להסכם עם האוצר להקפאת העלאת שכר הלימוד באוניברסיטות. זאת, לאחר שבאוצר תכננו להעלותו בשישה אחוזים - כאלף שקלים בשנה.

כמו כן, בוטלה כוונת האוצר להפסיק לתקצב את התארים במשפטים, במנהל עסקים ובחשבונאות, דבר שהיה גורם לשכר הלימוד במקצועות אלה לטפס לרמה של כ-30 אלף שקלים בשנה.

תקציב המדינה לשנת 2009 יעמוד על כ- 316.5 מיליארד ₪ כאשר הגירעון התקציבי יוגבל עד 6% תוצר. בשנת 2010 יעמוד תקציב המדינה על כ-321.5 מיליארד ₪ כאשר הגירעון התקציבי יוגבל עד 5.5% תוצר. מעבר לגידול בתקציב המדינה האמור בחוק בשיעור של 1.7%, יגדל התקציב בכל אחת מן השנים  2009- 2010 באופן זמני בשיעור נוסף של 1.35%. יעד ההוצאה ישוב לעמוד על 1.7% בשנת 2011.

שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, בירך על אישור התקציב והודה לכלל עובדי משרד האוצר על העבודה המסורה שעשו בשבועות האחרונים במטרה לגבש את התקציב הדו שנתי לשנים 2009-2010.

לדברי שטייניץ, הממשלה אישרה היום את התכנית הכלכלית "בלימה ותנופה". מטרת התכנית היא למנוע מעשרות אלפי עובדים נוספים לאבד את מקום עבודתם וכן ליצור מנועי צמיחה עבור המשק הישראלי, במטרה לצאת מהמשבר מחוזקים לצמיחה בת-קיימא.

השר שטייניץ הוסיף: "אני שמח על כך שהשגנו את מטרותינו וגיבשנו 'עיסקת חבילה' עם התעשיינים וההסתדרות".

במסגרת הצעת התקציב נכללה "עסקת החבילה" שפרטיה סוכמו יחד עם הסתדרות העובדים ונציגי המעסיקים. העסקה כוללת בין היתר:

- קידום רפורמות בנמלי ישראל, משק החשמל ומינהל מקרקעי ישראל בתמיכת ההסתדרות והמעסיקים.

- הרחבת זכויות עובדים ועבודה מאורגנת במסגרת סדרת תיקוני חקיקה שיקדמו הגנת עובדים .

- עידוד תעסוקה ויצירת מקומות עבודה באמצעות הגדלת תקציבי המדען הראשי בכ- 900 מיליון ש"ח,  שיפוץ מוסדות לימוד בכ- 400 מיליון ₪, תקצוב חוק עידוד השקעות הון ב- 900 מיליון ₪ לשנתיים.

- רפורמה למניעת הוצאת חשבוניות פיקטיביות במטרה להלחם בהעלמות מס בהיקף של כ-6 מיליארד שקל בשנה.

- הקפאת תשלום מחצית מדמי ההבראה אשר משולמים לעובדי המדינה למשך שנתיים – יפנו למדינה כ-1.7 מיליארד ₪.

- הקמת קרן סיוע למפעלים בפריפריה. 

- צעדי מיסוי המוגבלים לתקופת זמן: העלאת המע"מ ב1% למשך שנה וחצי (מ-15.5% ל-16.5%), ביטול הפטור ממע"מ על ירקות ופירות, העלאת תקרות המס לתשלום דמי ביטוח לאומי למי שמשתכר בין 38,415 ₪ עד 61,342 ₪, העלאת שיעורי המס לכלי רכב גדולים, יקרים ומזהמים (במסגרת מיסוי ירוק).



בנוסף כולל התקציב שורה של רפורמות מבניות חשובות בהן:

- מאבק בתופעת העובדים הזרים במטרה לייצר מקומות עבודה עבור עשרות אלפי ישראלים.

- רפורמה בשידורי הטלוויזיה שתוזיל את השירות לצרכן ותשפר את איכות התכנים.

- כינון רגולציה לטובת חיזוק הספורט בישראל.

- הרחבת היצע יחידות הדיור באמצעות קיצור הליכים ביורוקראטיים לאישור פרויקטי פינוי - בינוי.

- הגברת התחרות בין קופות החולים.

- עידוד תעסוקת נשים על ידי הרחבת סבסוד מעונות יום.