סגן נשיא ביהמ"ש המחוזי בחיפה, השופט אילן שיף, גזר ארבע וחצי שנות מאסר בפועל על אברהים ביומי, תושב עכו, שהשליך בקבוק תבערה והצית את משרדי ישיבת ההסדר על רקע המהומות בעיר ביום כיפור האחרון.
שותפו למעשה, סאלח תיתי, נדון לשנתיים וחצי מאסר בפועל. הנאשם השלישי, חאלד שעבאן, שהורשע בסיוע למעשים, ירצה ככל הנראה עבודות שירות. שני הנאשמים הראשונים יפצו את הישיבה ב-20 אלף שקלים כל אחד.
על שותפו למעשה סאלח תיתי- נגזרו 4 שנות מאסר, מתוכן שנתיים וחצי לריצוי בפועל והיתרה מותנית, למשך 3 שנים וכן פיצוי כספי בסך של 20,000 ₪. על הנאשם השלישי חאלד שעבאן – טרם נגזר עונש.
השופט שיף ציין כי מעשיהם של הנאשמים, ובפרט של נאשמים 1 ו-2, חמורים ומעוררים שאט נפש. עבירת ההצתה, של כל נכס, היא עבירה חמורה מאד. הצתת נכס, המשמש את הציבור, היא עבירה חמורה עוד יותר, ולא בכדי קבע המחוקק בגינה עונש של עד 20 שנות מאסר. לעבירת ההצתה יש פוטנציאל סיכוני רב שתחילתו בהיזק לרכוש וסופו מי ישורנו.
השופט הוסיף כי העבירות הנדונות בוצעו על רקע לאומני כנקמה של הנאשמים, כשברקע התנהגותם של יהודים במהלך ארועים אלימים, שהתרחשו בעכו ביום הכיפורים ולאחריו. אף אם היה מי שנהג באלימות פושעת נגד ערבים בעכו, אין בכך כדי ליתן היתר או הצדקה מוסרית למאן דהוא, ליטול את הדין לידיו ולפגוע באחרים, לא כל שכן, בחפים מפשע. עוד הבהיר, כי פגיעה באתרים או במוסדות דתיים, על רקע לאומני, בין שהיא מתבצעת ע"י ערבים ובין שהיא מתבצעת ע"י יהודים, פוגעת עמוקות ברגשות ובערכי אמונה ועלולה להצית תבערה גדולה שבגינה יפגעו אנשים ורכוש משני הצדדים. שומה על בתי המשפט להתייחס בחומרה למעשים כאלו ובכך לתרום תרומתם לשירוש רעיונות נלוזים של נקמה בכלל ונקמה לאומנית בפרט.
השופט שיף קבע כי מעשיהם של הנאשמים לא בוצעו בעידנא דריתחא, אלא תוכננו במשך מספר ימים ולאחר שחלף זמן מאז ההתפרעויות שהוו את הרקע למעשיהם.
בהתייחסו לנאשמים מס' 1 ו- 2 ציין כי הם פעלו בצוותא חדא ולחומרא , שקל את הנזק המשמעותי שנגרם לישיבה, את עברם הפלילי ובפרט את עברו הפלילי המשמעותי של הנאשם הראשון. לקולא התחשב השופט שיף בשקולים הבאים: נסיבותיהם האישיות הקשות של הנאשמים, כמפורט בתסקירי שירות המבחן, הודאתם שחסכה זמן שפוטי ניכר,החרטה והצער שהביעו על מעשיהם.
בהתייחס לנאשם השלישי ציין השופט את השקולים הבאים לזכותו, המאפשרים בחינת אפשרות להטלת מאסר בעבודות שרות, צו מבחן ועונש כספי -חלקו באירועים קטן יחסית לאלו של הנאשמים האחרים והוא הורשע בעבירות של סיוע "בלבד"; מצבו הנפשי ועמדת שירות המבחן בדבר ההשפעה ההרסנית שעלולה להיות כתוצאה מהטלת מאסר בפועל עליו; פעילותו למען דו קיום בין יהודים לערבים, לפני שפעל בארוע זה; פעילותו, לבנייה משותפת של סוכה בחג סוכות, ונסיונו להשתלב במסגרת השירות הלאומי , העומדים בסתירה של ממש לעבירות שעבר, ולפיכך קבע השופט שיף כי יש ליתן משקל של ממש למסקנת שירות המבחן באשר למניעיו, שמקורם בטראומה נפשית שחווה בעבר. גם עברו נקי יחסית לעברם של הנאשמים האחרים ונראה כי תקופת מעצרו, במשך כ-6 וחצי חודשים, בשל העבירות בפרשה זו נחוותה על ידו באופן טראומטי.