
קצב ביקש להעביר את מקום הדיון במשפטו מבית המשפט המחוזי בתל אביב לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע או בירושלים. בהחלטה מסבירה השופטת כי "האישום בתיק זה, אשר הוגש נגד נשיא המדינה לשעבר, משה קצב, הוגש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב לפני כחודשיים, ביום 19.3.09. הקראת כתב האישום ותחילת הדיון בתיק קבועה למחר, ה-14.5.09. בכתב האישום מיוחסות לנאשם עבירות חמורות, עבירה של הטרדת עד ועבירה של שיבוש מהלכי משפט".
היא מציינת כי היום, 13.5.09, יום אחד בלבד לפני מועד הדיון הקבוע בתיק, הגיש קצב בקשה להעברת מקום הדיון בעניינו. ומבהירה כי לטענתו, יש להורות על העברת מקום הדיון בעניינו נוכח שיקולי מאזן הנוחות של הצדדים להליך ולמען יעילות הדיון.
בבקשה נטען, כי קצב מתגורר בקריית מלאכי, כך שנוחותו המירבית הינה בקיום הדיון בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, הסמוך לאזור מגוריו. עוד נטען, כי שלוש העדות המרכזיות בתיק מתגוררות באזור ירושלים, כך שנוחותן שלהן הינה לקיים את הדיון בבית המשפט המחוזי בירושלים. עוד הוסיף קצב כי מתוך 56 עדי התביעה המפורטים בכתב האישום, 25 מהעדים מתגוררים במחוז ירושלים, ולטענתו יש בכך כדי להטות את מאזן הנוחות במידה המצדיקה את העברת מקום הדיון למחוז זה. לבסוף, הוא טוען כי ההליך הקודם שהוגש נגדו הוגש במחוז ירושלים, כך שעולה חשש ממשי כי שיקולים זרים הם שהניעו את המדינה להגיש את כתב האישום הנוכחי נגדו במחוז תל אביב דווקא.
"עיינתי בטיעונים אך לא מצאתי כי יש בהם כדי להורות על קבלת בקשתו", כתבה השופטת והסבירה כי "תחילה, יצוין כי בקשה זו הוגשה כחודשיים תמימים לאחר הגשת כתב האישום בתיק, ויום אחד בלבד לפני המועד בו קבוע התיק להקראה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב. די באיחור ניכר זה בהגשת הבקשה כדי לדחותה. למעלה מן הדרוש יצוין, כי גם לגופה לא ראיתי להיענות לבקשה. מכתב האישום ומהאמור בבקשה עצמה לא עולה כי מאזן הנוחות בתיק נוטה במובהק לטובת העברת מקום הדיון בתיק. ההיפך הוא הנכון. בבקשתו טוען קצב כי נוחותו היא לקיים את הדיון בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, אליו משויך מנהלית מקום מגוריו המצוי בקריית מלאכי. עם זאת, המרחק בין קריית מלאכי לבין תל אביב קצר יותר מן המרחק בין קריית מלאכי לבין באר-שבע".
עוד כתבה כי "מכל מקום, עיון בכתב האישום עצמו מעלה כי נוחותם של עדים רבים נוספים היא לקיים את הדיון באזור תל-אביב או המרכז דווקא. גם טענת קצב כי עדים רבים מתגוררים באזור ירושלים אין בה די על-מנת להטות את מאזן הנוחות בתיק במידה הדרושה לשם העברת מקום הדיון".
בנוסף קבעה השופטת כי "קצב לא הצביע על מקום שיפוט מסוים אשר אליו נוטה מאזן הנוחות בתיק, ועל פני הדברים נראה כי בחירת מקום השיפוט באזור תל-אביב הינה החלטה מאוזנת, המתחשבת בשיקולי נוחותם של הצדדים כולם. מכל מקום, כאמור לעיל, די בשיהוי הניכר במועד הגשת הבקשה, בייחוד נוכח מועד הדיון הקבוע בתיק, כדי לדחות את הבקשה. אשר על כן, הבקשה נדחית".