ארצות הברית שבה והניפה אתמול את הדגל האמריקני מעל שגרירותה בלוב, בפעם הראשונה זה יותר משלושה עשורים. הטקס שנערך בשגרירות האמריקנית בטריפולי הוא אות נוסף לשיפור ביחסים בין וושינגטון למדינה הצפון אפריקנית, שעד לפני שנים ספורות נחשבה בעיני ארה"ב כמדינה תומכת טרור.
פרופ' יהודית רונן מהמחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר אילן מומחית לחברה ופוליטיקה של המזה"ת אומרת בראיון לערוץ 7 כי מדובר בצעד חסר תקדים בחשיבותו "יש פה משמעות הרבה יותר גדולה מהקשר המתהדק בין לוב לארה"ב, אלא יש פה ממש נוכחות אמריקאית במזה"ת. יחסי לוב ארה"ב ידעו בעיקר מורדות שהגיעו לתהומות בשנים האחרונות, אבל לפני חמש שנים היחסים השתפרו בגלל אינטרס משותף של שתי המדינות".
לדבריה אחרי שנים של מאבק במערב קדאפי הבין שמוטב לו לחבור לארה"ב "כשקדאפי עלה לשלטון לפני ארבעים שנה, הוא נישא על גלי האיבה למערב האימפריאליסטי וטען שארה"ב היא השטן הגדול הוא לא החמיץ כמעט אף הזדמנות כדי לפגוע בארה"ב וחיבל באנטרסים של ארה"ב בזמן המלחמה הקרה. אבל משהו השתנה בשנים האחרונות קדאפי הבין לאור הנסיונות של האסלאם הרדיקלי להשתלט על השלטון בלוב, שאם הוא רוצה לשמור על הכסא שלו הוא צריך לשתף פעולה עם סוכנויות המודיעין של המערב כדי לבלום את חדירת הטרור למדינה שלו והמכנה המשותף הזה הוליד את שיתוף הפעולה חסר התקדים עם ארה"ב. שיתוף הפעולה הזה כל כך משמעותי עד כדי כך ששליט לוב החליט לוותר על הנשק להשמדה המונית והסכים שיבואו פקחי כדי לראות שכל הטכנולוגיות והמתקנים הגרעיניים פורקו".
פרופ' רונן טוענת שקאדפי הוא מנהיג חשוב במדינות ערב "מדובר פה בשליט שאסור לזלזל בו, הוא שולט בלוב 40 שנה ואין עוד מנהיג ערבי שהצליח למשול בארצו כל כך הרבה שנים. לוב היא אומנם מדינה לא דמוקרטית אפילו שקדאפי מנסה להציג אותה ככזאת, אבל הוא שולט בעמו לא בכוח הזרוע אלה בזכות סיוע לעמו. העם אוהב אותו כי הוא הצליח לכונן מערכות רווחה, שרותי חנוך ובריאות והכל בחינם. פעם לוב היתה המדינה הענייה ביותר והיום בזכות קדאפי וניצול נכון של משאבי הנפט האזרחים נהנים מאוד".