מכתב האישום עולה כי ב- 21 בינואר 2009 בשעות הצהריים נטל צאדם מלחם חלק בהתקהלות אסורה, על רקע המצב הביטחוני בארץ, יחד עם עוד כחמישים אנשים, באזור גשר טייבה ובמהלכה החלו המשתתפים ליידות אבנים לכיוון כלי הרכב שנסעו על כביש 444 . הנאשם עצמו השליך אבנים אחדות לכיוון כלי הרכב ובהמשך השליך גם בקבוק זכוכית לעבר הגשר, בו היה כוח משטרתי.
כאשר אחד השוטרים ניסה לעוצרו, הוא דחף אותו. באותה עת שהה מלחם, שלא כחוק בישראל. בכל האירועים לא היו נפגעים בנפש אך נזק נגרם לכלי הרכב.
מלחם הורשע, במסגרת של הסדר טיעון, בעבירות של שהייה בלתי חוקית, התפרעות, סיכון חייאנשים במזיד בנתיב תחבורה והכשלת שוטר.
לחובת מלחם שתי הרשעות קודמות בבית משפט צבאי שומרון בעבירות של איסור יציאה, הפרעה לחייל והתחזות כאדם אחר. בגינה נידון למאסר בפועל קצר ולמאסר על תנאי.
השופט כספי אמר בדיון "אין מחלוקת כי ישנה חומרה ממשית בסעיפי החוק בהם הורשע הנאשם. יחד עם זאת, כאשר בוחנים את הנסיבות הענייניות של הביצוע, ניתן לסבור, כי מרביתן אינן במדרג החומרה הגבוה. כך לגבי דחיפת השוטר וכך לגבי העובדה, כי לא נפגעו בני אדם מבין נוסעי המכוניות שחלפו בכביש ואף לא אנשי המשטרה שהגיעו למקום, כדי לפזר את ההתקהלות האסורה".
"יחד עם זאת, אי אפשר לחלוק על החומרה הנעוצה ביידוי אבנים כלפי מכוניות אלה, בשל הסיכונים הרבים הקיימים במעשה שכזה".
"בהקשר לאירוע הנדון, לא מצאתי כי מאן דהוא אחר הועמד לדין, בגין מעשיו, בבית משפט זה. מכיוון שכך, לא ראיתי מקום לנקוט במלוא חומרת הדין כלפי הנאשם הזה ולהטיל, למעשה, את כל האחריות להתרחשות, על כתפיו הדלות", אמר השופט.