ח"כ לשעבר אל"מ במיל' אליעזר (צ'יטה) כהן, איבד במהלך מלחמת ששת הימים את אחיו נחמיה כהן, שכמוהו גם הוא היה קצין מצטיין בצה"ל. נחמיה נפל מספר ימים לפני כיבוש ירושלים. בראיון הוא מספר לערוץ 7 על ימיו האחרנים שלו עם אחיו: "שנינו נולדנו בירושלים, אני זכיתי להיות הטייס הראשון שגדל בירושלים ואחי נחמיה היה אחד מקציני הצנחנים המצטיינים ביותר בסיירת מטכ"ל. הוא הקצין הכי מועטר בצה"ל כמו אהוד ברק, הם עשו יחד מבצעים עלומים שאי אפשר לספר עליהם עד היום, את כל המבצעים האלה הוא עשה לפני מלחמת ששת הימים".
הוא מספר שכאשר פרצה מלחמת ששת הימים אחיו גויס להיות מ"פ בפלוגה סדירה שהיתה בירושלים. "הם היו בגבול ירושלים-אבו טור, ועל שמו יש אגב בשכונת אבו טור בית שקוראים לו בית נחמיה, בית שצופה להר ציון. הוא הוקפץ משם לרפיח ולאל עריש הפלוגה שלו חברה לחטיבה 7, יחד עם הפלוגה שלו הם נעו צפונה בין שדרות לעזה הארורה וכשהם ירדו מהגבעה לכבוש את עזה הם נתקלו במארב טנקים שפגע בהם. חילצתי אותם בהליקופטר בלי לדעת שאני מחלץ את אחי ההרוג, לא סיפרו לי על כך בכל המלחמה כדי שכמפקד יחידות ההליקופטרים אוכל להמשיך לתפקד כמו שצריך".
הוא זוכר איך כמה ימים לפני שפרצה המלחמה על ירושלים, עוד לפני שידעו שירושלים תהיה חלק מהקרבות, הוא ואחיו השקיפו על העיר הנצורה. "כשהצבא המצרי פלש לסיני, היינו בכוננות, אני ואחי, הוא סרן בצנחנים ואני רב סרן בחיל האוויר, ירושלמים שנינו, עלינו על גבעה בבית וגן ליד הולילנד, אני טייס הוא צנחן, והבטנו על ירושלים וחלמנו שירושלים תחזור לידינו וכך היה - ביום שאחי נהרג בעזה ירושלים נכבשה".
צ'יטה אומר שדווקא ביום הזה, יום ירושלים, יש לו מה לומר לכל הפוליטקאים, "ירושלים תהיה שלנו לנצח וכל מי שאומר אחרת מקשקש. לאיזה עם יש ספר כמו הספר שלנו, התנ"ך, שתורגם לכל השפות ושכל גבעה או ואדי בארץ הזאת מוזכרים בו. וושינגטון נולדה רק לפני מאתיים שנה, פה זו בירת הנצח, שתהיה שלנו לעד".