ארגון זכויות האדם ביש"ע פנה הבוקר (ראשון) לשרי הממשלה בבקשה להחליט על "מדיניות של אפליה מתקנת, הלבנה מוסדרת, ואכיפה מושכלת" בסוגיית המאחזים.
את הציטוט לקח הארגון מדבריו של השר לבטחון פנים לשעבר, פרופ' שלמה בן עמי, בעדותו בפני ועדת אור, בנוגע למדיניות אכיפת חוקי התכנון והבניה שהנהיג במגזר הערבי.
"אם אכן העילה לפינוי מאחזים היא אכיפת חוק גרידא, ולא שיקולי מדיניות – כפי שציין שר הבטחון ברק והסכים אתו (כנראה) ראש הממשלה נתניהו כי אז נדרשים שינויים מפליגים בהתנהלות מערכת האכיפה כלפי המאחזים. המאחזים ברובם אינם 'בלתי חוקיים' אלא רק 'בלתי מורשים' אי החוקיות של רובם נובע מהעדר אישורים שלטוניים רשמיים, בעיקר כתוצאה מלחץ אמריקאי או כמדיניות של ממשלות שמאל. ועל כן החלטות מדיניות נכונות עשויות לפתור את הרוב הגדול של הבעיות", אומרית אורית סטרוק, יו"ר הארגון.
במכתב הבוקר לשרים נאמר, כי מאז 2003 פינוי המאחזים בוצע כפעולה מדינית, ולא כאכיפת חוק גרידא על מנת לשרת מדיניות זו, נחקקו צווים מיוחדים המפלים את מתיישבי יהודה ושומרון לרעה, בהגדרה ולכתחילה, לעומת שכניהם הערבים. ההצדקה לחקיקת אותם צווים היתה מדינית – כך הודיעה רשמית פרקליטות המדינה לבג"צ ועל כן, אם עכשיו מדובר על אכיפת חוק ולא על מדיניות אנטי-התיישבותית – יש לבטל את אותם צווים מפלים, ולהנהיג אכיפה שוויונית ליהודים ולערבים כאחד.
עוד נאמר במכתב לשרים, כי למעשה פינוי מאחזים כאקט מדיני סותר את החלטת הממשלה: שכן, החלטה מס' 292 (מיום 25/5/03) בדבר "מפת הדרכים" כוללת כחלק בלתי-נפרד ממנה גם 14 הסתייגויות, כאשר 3 מתוכן (הסתייגויות מס' 1,2, ו-9) שוללות פינוי מאחזים בטרם בוצעו התחייבויות הרש"פ לגבי הפסקת הטרור, האלימות וההסתה, ופירוק תשתיות הטרור.
מאוחר יותר, ביוני 2003, התחייב ראש הממשלה דאז אריאל שרון בפסגת עקבה על פינוי מאחזים ללא תנאי – התחייבות זו עומדת בניגוד מוחלט להחלטת הממשלה. נקודה נוספת הנזכרת במכתב לשרים היא העובדה שפעמים רבות בוצע פינוי מאחזים תוך הפרת חוק ומצוטטים דבריו של השופט המחוזי דרורי, שמתח ביקורת חריפה על אופן הפינוי של חוות פדרמן על הממשלה להדגיש לגורמי האכיפה, כי העיקרון הראשוני של שלטון חוק במדינה דמוקרטית, הוא השוויון בפני החוק, ולדרוש מהם הקפדה על עיקרון זה
כן עליה לוודא לוודא, שהעוסקים במלאכת אכיפת חוקי התכנון והבניה לא יהיו כאלה, שהלהיטות לפנות מאחזים מעבירה אותם על דעתם ומביאה אותם למתן פקודות והנחיות הסותרות התנהגות שלטונית חוקית ומוסרית.