שופטת ביהמ"ש המחוזי בחיפה, תמר שרון נתנאל, הרשיעה הבוקר (א) את ג'האד נג'ם יונס בן 21 מערערה, בהריגתו של אדם בגין ויכוח שהחל על רקע נהיגה בכביש.
עפ"י כתב האישום בסוף שנת 2007 על רקע נהיגה בכביש התפתח ויכוח, בין המנוח לבין אחיו של הנאשם, עמאד יונס, במהלכו העליב עמאד את המנוח בכך שגידף את אחותו. בהמשך רדפו המנוח ושלושה מחבריו אחר עמאד עד לחצר ביתו של בדראן מוצטפא יונס, המכונה חמאדה, אשר בחצרו ישב הנאשם עם אחרים.
במקום התפתח אירוע ולאחר שהסתיים, עזבו המנוח וחבריו את המקום ברכבם. הנאשם התעקש שחמאדה יתן לו סכין ואיים ש"הוא יראה להם". חמאדה התרצה ונתן לו סכין והנאשם נכנס לרכבו ביחד עם עמאד. בהמשך, נפגשו שני כלי הרכב, בצומת היציאה מערערה, שם עצר רכב הנאשם ואחריו הרכב בו היה המנוח, הנאשם והמנוח יצאו מכלי הרכב והחלו להתקוטט והנאשם דקר את המנוח דקירה אחת בצווארו והלה התמוטט והובהל לביה"ח, שם נקבע מותו.
הנאשם, שהסגיר עצמו למשטרה למחרת היום, לא חלק על כך שהוא דקר את המנוח אולם, לטענתו, נדקר המנוח במקרה, בעת שהנאשם ניסה להשתחרר מחניקה, שחנקו אותו והניף ידיו, כשיד ימינו אוחזת בסכין שנטל מהרכב, לשם הגנה על עצמו ועל אחיו, מפני תקיפת המנוח וחבריו. הנאשם טען שהוא מעולם לא התכוון להרוג את המנוח ושלא התגבשה אצלו הכוונה הדרושה לעבירת הריגה.
השופטת שרון נתנאל קבעה כי מהראיות שהובאו בפניה עולה, שהנאשם, שראה במהלך הארוע בחצר, שנסיונו להרגיע את הרוחות התפרש כפחדנות אצל המנוח וחבריו, נפגע קשות מדבריהם העולבים ומהדחיפה שדחפו אותו בפניו, בטרם יצאו, רגז על כך מאד ולכן עזב את חצרו של חמאדה , לאחר שהצטייד בסכין, במטרה לפגוש במנוח ובחבריו, להתעמת עמם ו"להראות להם". כן קבעה כי הוכח למעלה מספק סביר, שבעת האירוע בצומת לא היו בידי המנוח וחבריו כלי תקיפה וכי בעת האירוע בצומת (ובשום שלב לפני כן), לא היו הנאשם או אחיו נתונים בסכנה ממשית, אשר הצדיקה שימוש בסכין. עוד הוסיפה כי הוכח למעלה מספק סביר, שהנאשם יצא מהרכב, כשהוא מחזיק את הסכין בידו, במטרה לדקור את המנוח וכי עם יציאתו מהרכב, ניגש אל המנוח ונעץ, במכוון, את הסכין בצווארו.
בהתייחסה ליסודות עבירת ההריגה הוסיפה השופטת שרון נתנאל כי גם כאשר מדובר בדקירה אחת, הרי אם הנאשם דקר את הקרבן במקום רגיש בגוף, קמה חזקה, שהדוקר התכוון להמית את הקרבן ולעיתים יש בדקירה אחת כדי להביא להרשעה ברצח , וכן הוסיפה כי האוחז סכין בידו, מניף את ידו, ונועץ את הסכין בצווארו של אחר, כפי שעשה הנאשם פועל בהכרח באופן מודע ובהבנת מהות המעשה, היינו שהוא מקפח בכך פתיל חייו של מי שניצב מולו .
לבסוף קבעה השופטת כי הנאשם לא הוכיח טענותיו להגנה עצמית, צורך, או צידוק כלשהו, אף לא במידת הספק. לאור האמור קבעה השופטת שהנאשם הרג את המנוח והרשיעה אותו בעבירת ההריגה.
בסופה של הכרעת הדין ציינה השופטת שרון נתנאל את הדברים הבאים : "הנאשם היה מיוצג, בהליך זה, ע"י עו"ד אניס ריאד ז"ל, אשר ייצג את הנאשם, נאמנה והמשיך לייצגו, כדרכו, במסירות ועל הצד הטוב ביותר, גם כאשר חלה במחלה קשה, אשר, למרבה הצער, הכריעה אותו, בסופו של דבר. בטרם הלך לעולמו, הספיק עו"ד ריאד המנוח להשלים את החלק העובדתי של הסיכומים ואילו השלמת החלק המשפטי נעשתה ע"י חתנו, עוה"ד עאדל בויראת , יבדל לחיים ארוכים. צר לי על לכתו, בטרם עת ומוצאת אני לנכון לשלוח תנחומים לבני משפחתו, לחבריו ולמוקירי זכרו, גם מעל דפי הכרעת דין זו. "