הטרגדיות בשבילי ישראל גבו במהלך היומיים האחרונים שני קורבנות בנפש, האחד בנחל דוד והאחר בנחל קטורה. בראיון ליומן ערוץ 7 מתייחס עורך הדין ערן יעקובוביץ', מומחה לדיני נזיקין וביטוח, כי האחריות על אתרי הטיולים בישראל לא תמיד מותירה בידי הנפגעים בטרגדיות מעין אלה ובמקרי נזק שונים את מי לתבוע.
יעקובוביץ' מציין בדבריו כי כאשר מדובר בסיור בשמורת טבע הרי שישנו הבדל בסיסי בין תאונה שהתרחשה בעת שהמטייל צעד במסלול מסומן לבין כזו שהתרחשה תוך כדי הליכה במסלול שלא סומן על ידי רשות שמורות הטבע.
לדבריו בכל הנוגע למסלול מסומן, הרי שעל פי הפסיקה, תפקיד הרשות הינו להגן על הטבע ולא על המבקר בו ואין לרשות חובה גורפת להגן על המטייל, ובלבד שהסימון לא הטעה אותו.
עוד הוא מוסיף וקובע כי במידה ובמסלול קיים סיכון החריג באופן מיוחד מחויבת הרשות להתקין אמצעי זהירות לרבות שילוט על מנת למנוע את הסיכון המדובר לרבות נפילה, וכן להתריע על אירועים קשים בעבר. לדבריו "ככל שהיו התרעות לגבי המקום או מידע בנוגע למטיילים שנפלו בעבר, והרשות לא פעלה כאמור, ייתכן ובסופו של יום, במידה ותוגש תביעה כנגדה, עלולה הרשות להימצא אחראית במידה כזו או אחרת, כך גם ניתן לתבוע את הרשות המקומית שבשטחה נמצא המסלול ואת המדינה", קובע יעקובוביץ'.
באשר למקומות שאינם מסומנים אומר יעקובוביץ' כי במקרים שכאלה לא ניתן להגיש תלונה נגד הרשות במקרה והמטייל נפל בעת שצעד בשביל לא מסומן, שכן, על פי הפסיקה, הרשות לא נדרשת להתקין מעקות ואמצעי בטיחות בכל תוואי המסלול.
עוד הוא מוסיף ומציין כי לעיתים נדרש מטייל שחולץ לשלם את עלות החילוץ שיכול להיאמד בעשרות עד מאות אלפי שקלים, בעיקר במידה וקיימת רשלנות מוכחת. עם זאת הוא מציין כי בהבינה את העלויות הרבות משתדלת המדינה להגיע להסדר עם המחולץ על מנת שלא ייאלץ לשלם סכומים שאין ביכולתו לשלם.