מדענים זיהו את המשתנים הגנטיים המשפיעים על הגיל בו האישה תגיע לגיל הבלות על כל תופעותיה. החוקרים ההולנדים מאמינים כי התגלית עשויה לעזור לטיפולי פוריות.
מידע גנטי מתשעה מחקרים, בהם היו מעורבים 10,339 נשים בגיל המעבר, נבדק על ידי קבוצת החוקרים מאוניברסיטת ארסמוס שברוטרדם.
החוקרים מצאו 20 שינויים בקוד הגנטי האישי של כל הנשים שסבלו מתופעות גיל הבלות בשלב מוקדם בחייהן. משתנים אילו ידועים כ"נוקלאוטיד פולימורפיז בודד" (SNP), והם ממוקמים בארבע מקומות שונים על הכרומוזומים ה-19 וה-20.
המדענים חושדים כי הם משפיעים על השחלות או המוח, למרות שההשפעה המדויקת שלהם עדיין לא ידועה. הממצאים הוצגו בכנס השנתי של החברה האירופאית לגנטיקה אנושית בוינה.
החוקרת ליסט סטוק, מאוניברסיטת ארסמוס, אמרה: "מצאנו ש-20 ה-SNP כולם קשורים לתופעות גיל הבלות בגיל צעיר יחסית, ואישה שיש לה אחד מהם מתחילה לחוות את התופעות של גיל הבלות כמעט שנה מוקדם יותר מאחרות. אנחנו יודעים שעשור שנים לפני התופעות של גיל הבלות- נשים הרבה פחות פוריות, וחמש שנים לפני התופעות- רבות כבר אינן פוריות לגמרי. במדינות מערב, בהן הנשים יולדות ילדים בגיל הרבה יותר מאוחר בחייהן, והרבה יותר קרוב לגיל הבלות, גיל הבלות הוא חשוב מאוד לדעת על מנת לקבוע האם האישה תוכל להיות אמא".
גיל הבלות ותופעותיו קורות בדרך כלל בין השנים 45 עד 55. החוקרים מתכננים כעת לקחת מדגם הרבה יותר גדול של נשים, ולהשתמש באותו הטכניקה (הנקראת מחקר הקשור לרוחב הגנום).
סטוק אמרה כי היא מקווה שהמחקר יוכל לעזור לחוקרים להבין טוב יותר כיצד המשתנים הגנטיים מעורבים בגיל הבלות המוקדם. היא הוסיפה כי "יכול להיות שיום אחד נוכל להקרין על אישה שסובלת מבעיית פוריות, על מנת לבחון האם יש לה את אחד או יותר מן המשתנים הללו, מה שיכול להיות קשור לעקרות המשנה. אולי יום אחד נוכל להתערב בדרכים הפסיכולוגיות הרלוונטיות במטרה לדחות את בעיות החוסר פוריות".