בתחילת השבוע, ביום ראשון, מלאו שבילי בסיס חיל-האוויר בחצור מאות קצינים בצה"ל מכל החילות, במדים מכל הצבעים - מחזה קצת לא שיגרתי בבסיס שהצבע הכחול שולט בו בשיגרה. הבולטים בקצינים היו סגן הרמטכ"ל האלוף דן הראל, מפקד חיל האוויר אלוף עידו נחושתן, מפקד זרוע היבשה אלוף אבי מזרחי, מפקד פיקוד המרכז אלוף גדי שמני, מפקד פיקוד הדרום, אלוף יואב גלנט, ומפקד פיקוד הצפון, אלוף גדי אייזנקוט.

לא היה זה ביקור תיירות שיגרתי. הקצינים הגיעו ליום עיון משותף של חיל האוויר וזרוע היבשה, שעסק בשיתוף הפעולה בין חיל האוויר לכוחות היבשה. הכנס נערך כחלק  מהרחבת שיתוף הפעולה הצבאי בין שתי הזרועות שהתבטא בצורה הטובה ביותר בקשר ההדוק שקיימו שתי הזרועות במבצע "עופרת יצוקה".

הנושא שהעסיק את כולם היה התאמת תורת הלחימה הצה"לית (תו"ל בלשון הצבאית) לאופן הלחימה המונהג היום בצה"ל: זרוע אוויר ויבשה שמסייעות אחת לשנייה ופועלות תוך קיום קשר מבצעי מתמיד.

מאות הקצינים חזו במודל האימונים המשותפים, עברו על תוכניות משותפות לאור צרכי הקרב המשולב, ודנו בלקחים ממבצע "עופרת יצוקה" בהיבטי שיתוף הפעולה. הקצינים הללו, עתירי ניסיון כל אחד בתחומו, שמעו במשותף על החידושים בתחום תורת הלחימה של שיתוף הפעולה והאימונים המשותפים. כל מצגת שהוקרנה בכנס הוכנה על-ידי קצין מהיבשה ומהאוויר שהציגו אותה יחדיו. כך לדוגמה, עלו יחד מפקד חטיבת הצנחנים, אל"ם הרצי הלוי ומפקד אחת מטייסות חיל האוויר להציג את דבריהם.

המשתתפים הביעו שביעות רצון משיתוף הפעולה כפי שהתבטא במבצע בעזה, אולם התייחסו בעיקר לנקודות בהן מצאו כי ישנו מקום לשיפור - וכאן התגלו לא מעט חילוקי דעות בין ה"ירוקים" ל"כחולים".

"אנו מבינים את הצורך בקשר חסין" - אמר האלוף מזרחי בנושא - "נצייד את מי שצריך לצייד בקשר חסין על מנת לאפשר קבלת מטוסי קרב ואמצעי סיוע אחרים במרחב התיאום".

בנוגע למחלוקת בנוגע לדרך הטובה ביותר לתקשורת בין הכוחות הקרקעיים לבין הטייסים המסייעים אמר סא"ל ניר, מפקד טייסת 'העקרב': "אני תומך בתיאום עקיף. השיטה הזו עבדה מצוין במלחמת לבנון השנייה ובמבצע 'עופרת יצוקה'. לייצר לגדודים יכולת הכוונה זה 'לא יחזיק מים', וייצור טעויות".

"העברת הצרכים בשטח למפקד, כשהוא עם ראייה רחבה יותר ורגוע יותר מעביר את המידע לקצין הסיוע האווירי שמעביר אותו למטוס, זה יותר בטוח, ויותר מהיר מקשר ישיר", אמר גם מפקד חיל האוויר האלוף נחושתן. "כשאין כשירות טווח הבטחון עולה", אמר האלוף מזרחי. "כשהכשירות תהיה גבוהה יותר נוריד מטווח הבטיחות".

"טווחי בטיחות הם לא קיר" - הגיב האלוף נחושתן - "הם נקבעו מתוך נסיון עבר, ונועדו לתת תשובה לסכנה שקיימת בהפעלת הכוחות כשצריך ואפשר, מאשרים חריגה מקו הבטיחות".

גם בנוגע לחשיבות ההיכרות האישית בין הדרג הלוחם של זרוע יבשה ושל זרוע אוויר, לא היו הנוכחים תמימי דעים. "היכרות אישית יכולה להוסיף בונוסים", אמר סא"ל נמרוד, מפקד טייסת 'הצרעה'. "אבל החוזק האמיתי הוא בתו"ל".

"הקשר הבין-אישי לא יכול להיות צוואר בקבוק" - אמר סגן הרמטכ"ל האלוף דן הראל - "התו"ל, הטכניקות והתרגול ימנעו צורך להישען על הפן הזה".  "חשוב להכיר גם כחול וגם ירוק, את היכולות והמגבלות של שני הצדדים", סיכם האלוף נחושתן. " אבל צריך גם להכיר את התו"ל וליישם אותו".

כתבנו מציין כי מגמת הידוק שיתוף הפעולה המבצעי בין זרוע היבשה לזרוע האוויר החלה לצבור תאוצה לאחר מלחמת לבנון השנייה וכחלק ממסקנות המלחמה. בשלוש השנים שחלפו מאז נרשמה בצה"ל עלייה של ממש בכמות האימונים המשותפים והתרגילים הבין-זרועיים שנערכו, בכמות ההכשרות המשותפות לכוחות משולבים, בשילובם של "ירוקים" בתפקידים בזרוע האוויר ולהיפך וכן בפיתוחה של תורת לחימה עדכנית המתאימה לאמל"ח ולטכנולוגיות שהתפתחו בשנים האחרונות.