השנה חל חג השבועות בסמוך לשבת ולכן בערב יום טוב יש להכין ערוב תבשילין כדי שיהיה אפשר להכין אוכל מיו"ט לשבת.
רבה הראשי של שכונת גילה הרב אליהו שלזינגר מסביר בראיון לערוץ 7 על ההלכות המיוחדות של החג השנה "על פי ההלכה אסור להכין מיום טוב לשבת, גזירה שמה יכין מיום טוב לחול ולמרות ששבת קדושתה יותר גדולה מחול והרי ביו"ט עצמו אפשר לבשל לצורך יו"ט כמו כל דבר אוכל נפש ואפילו לשחוט בהמה, אבל לצורך השבת זו בעיה שמא יבוא לבשל גם לצורך חול, ולכן חכמים התירו רק בדרך של ערוב תבשילין, על ידי הערוב אנחנו בעצם אומרים שתחילת הבישולים שלנו לשבת נעשו בערב יו"ט וכך נוכל להמשיך לבשל ביו"ט לצורך השבת".
לדבריו התבשילים שהכנו בערוב חייבים להישאר עד שבת "לוקחים תבשיל וכזית פת, לדוגמא לחמנייה שלמה וחתיכת עוף או דג או שני ביצים, מברכים את נוסח הערוב ואומרים את הנוסח שכתוב בסידורים שאנחנו מבקשים באמצעות הערוב הזה לבשל להטמין ולהדליק נרות לפני שבת. את הערוב שמים במקום נסתר במקרר כדי שלא יאכלו אותו כי אם זה בטעות נאכל יש לנו בעיה לבשל לשבת. צריך לזכור שבעצם בדיעבד אדם שלא עשה ערוב יכול לסמוך על רב העיר שערב עבור בני עירו אבל אם הוא עשה ערוב ובטעות אכל אותו הוא לא יכול לבשל ביו"ט לצורך השבת. צריך גם להזכיר כי זו מצווה גדולה לעשות ערוב וההלכה קובעת כי מי שסומך על הרב תמיד הוא פושע".
הרב שלזינגר אומר כי ההיתר לבשל ביו"ט לצורך השבת הוא רק בזמן שעדיין יכולים לבוא אורחים ביום טוב שאצטרך להכין להם אוכל נוסף "כל ההיתר לבשל ולהרבות בבישולים ביו"ט זה כי עלולים לבוא אורחים נוספים ולכן צריך יותר בישול, לכן אנחנו מדברים עד לשעות אחר הצהריים של יום טוב ובשום אופן לא לבשל רגע לפני כניסת השבת".
"יש אפשרות לבשל ולחמם על הפלטה עצמה ביו"ט או לבשל ממש על גז שדולק מערב יו"ט או להדליק ביו"ט את הגז מאש קיימת ושהיא תישאר דולקת לכל השבת, יש גם אפשרות לשים סיר עם מים שירתחו ויכבו את האש לפני שבת אבל בדרך כלל זה די קשה ואז אין ברירה וצריך להשאיר את האש דולקת עד מוצאי השבת".