סגנית נשיא בית משפט השלום בקרית גת, השופטת טלי חיימוביץ', הרשיעה את שוטר התנועה דוד בלקר, בתקיפה וגרימת חבלה, בשעה שהגיע לאירוע של תאונה ללא נפגעים.
בכתב האישום נטען, כי בחודש ינואר 2004, נהג משה בואניש ברכב, ברחוב בני ברית באשדוד. הנאשם, השוטר דוד בלקר, ושותפו נסעו לפניו ברכב משטרתי מוסווה, ועצרו על נתיב הנסיעה השמאלי, על מנת לטפל בתאונת דרכים שארעה שם.
בלקר יצא מרכבו, ואז צפר לו בואניש. בעקבות הצפירה, התפתחו חילופי דברים בין השוטר והנהג, במהלכם הורה השוטר לנהג לעצור את רכבו בצד הדרך, תפס בכתפו ובידו של הנהג מבעד לחלון הנהג, טלטל אותו, והכה אותו במכת אגרוף באוזנו השמאלית.
בהמשך, כשיצא הנהג מהרכב, תפס השוטר, דוד בלקר, בזרועו, עיקם אותה, הצמיד את המתלונן לרכב תוך שהוא חונק אותו, והיכה אותו. התקיפה גרמה לפציעתו של ההנהג, בואניש, בקרקפת ובאוזן, ולדימום.
השופטת חיימוביץ' הרשיעה כאמור את בלקר תוך שהיא דוחה במילים חריפות את הגרסה שהציג במשפט, "החלטתי להעדיף את גרסת עדי התביעה על פני גרסתם של עדי ההגנה, לאחר שנתתי בהם אמון, מטעמים שיפורטו להלן. לגרסת עדי ההגנה לא האמנתי, ומצאתי כי שופצה ושונתה, על מנת לחפות על האלימות בה נקט הנאשם שלא כדין".
"פציעתו של המתלונן היא ראיה אובייקטיבית חזקה לטענתו כי הוכה על ידי הנאשם באיזור האוזן. לנאשם לא היה כל הסבר כיצד נפצע המתלונן במהלך האירועים, ואילו הסברו של המתלונן, הנתמך גם בעדויות עדי התביעה האחרים, לפיו הנאשם הוא שפצע אותו, כאשר הכה אותו בסמוך לאוזנו בתחילת האירוע, מתיישב עם אופי הפציעה", קבעה השופטת תוך שהיא דוחה את הסבריו של הנאשם ועדי ההגנה הנוספים.
בכתב האישום נטען, כי בחודש ינואר 2004, נהג משה בואניש ברכב, ברחוב בני ברית באשדוד. הנאשם, השוטר דוד בלקר, ושותפו נסעו לפניו ברכב משטרתי מוסווה, ועצרו על נתיב הנסיעה השמאלי, על מנת לטפל בתאונת דרכים שארעה שם.
בלקר יצא מרכבו, ואז צפר לו בואניש. בעקבות הצפירה, התפתחו חילופי דברים בין השוטר והנהג, במהלכם הורה השוטר לנהג לעצור את רכבו בצד הדרך, תפס בכתפו ובידו של הנהג מבעד לחלון הנהג, טלטל אותו, והכה אותו במכת אגרוף באוזנו השמאלית.
בהמשך, כשיצא הנהג מהרכב, תפס השוטר, דוד בלקר, בזרועו, עיקם אותה, הצמיד את המתלונן לרכב תוך שהוא חונק אותו, והיכה אותו. התקיפה גרמה לפציעתו של ההנהג, בואניש, בקרקפת ובאוזן, ולדימום.
השופטת חיימוביץ' הרשיעה כאמור את בלקר תוך שהיא דוחה במילים חריפות את הגרסה שהציג במשפט, "החלטתי להעדיף את גרסת עדי התביעה על פני גרסתם של עדי ההגנה, לאחר שנתתי בהם אמון, מטעמים שיפורטו להלן. לגרסת עדי ההגנה לא האמנתי, ומצאתי כי שופצה ושונתה, על מנת לחפות על האלימות בה נקט הנאשם שלא כדין".
"פציעתו של המתלונן היא ראיה אובייקטיבית חזקה לטענתו כי הוכה על ידי הנאשם באיזור האוזן. לנאשם לא היה כל הסבר כיצד נפצע המתלונן במהלך האירועים, ואילו הסברו של המתלונן, הנתמך גם בעדויות עדי התביעה האחרים, לפיו הנאשם הוא שפצע אותו, כאשר הכה אותו בסמוך לאוזנו בתחילת האירוע, מתיישב עם אופי הפציעה", קבעה השופטת תוך שהיא דוחה את הסבריו של הנאשם ועדי ההגנה הנוספים.