פראג: פריחה יהודית 400 שנה אחר פטירת המהר"ל

ארבע מאות שנה ימלאו השנה לפטירתו של אחד מחשובי רבני קהילות ישראל, המהר"ל מפראג. בתוך רובע יהודי עתיק בן למעלה משמונה מאות שנים ובו בתי כנסת מיוחדים, בית טהרה שמנוהלים על טהרת יהודים דתיים צ'כיים מקומיים, ובפיקוח הרבנות של המרא דאתרא ובית עלמין בו טמונים המהר"ל והכלי יקר וכן ילקוט הראובני, אליה רבה ועוד ועוד גדולי עולם, מנסים להחיות במעט את פועלם של האישים, את בתי הכנסת היפים ואת אורח חייהם של בני הקהילה שחיה בעיר. לאחרונה גם נפתחו לילדיהם שני גנים נוספים והכל תחת כנפי הקהילה, בנוסף על גן שכבר קיים כ-17 שנה.

אף כי מספרם הכולל של יהודי צ'כסלובקיה בתקופה שבין שתי מלחמות העולם היה כ-350,000 נפש (פחות משניים וחצי אחוזים מכלל האוכלוסייה), הם מלאו תפקיד חשוב בתחומי המסחר והתעשייה ולקחו חלק פעיל בחיי התרבות של המדינה.

רק מסוף המאה ה-10 קיימים מסמכים המצביעים על קיומה של קהילה יהודית מפראג, ומן המאה ה-13 ידוע על קיומן של קהילות יהודיות משגשגות בבוהמיה ובמורביה.

עוד בימי הביניים הייתה אינטגרציה תרבותית בין הקהילה היהודית לבין הסביבה הלא-יהודית. כתביהם של מלומדים יהודים רבים שחיו ולמדו בבוהמיה באותה עת מעידים על תרבות יהודית עשירה ותוססת בעלת זיקה עמוקה לאומה בקרבה חיו.

קהילות יהודיות בימי הביניים ניהלו חיים עצמאיים: הן דאגו לחינוכם ולרווחתם של בני הקהילה, הנהיגו מסים, יישבו ויכוחים על פי ההלכה, טיפלו בחולים, דאגו לקבורת המתים ובנו בתי כנסת. הקהילה זכתה למעמד מרכזי בעולם היהודי, והאליטה האינטלקטואלית שלה הקפידה לשמור ולקיים את המסורת מצד אחד, ומצד שני קיימה קשרים הדוקים עם מלומדים ומדענים לא יהודים.

אלטנוישול.

ראשון לבתי הכנסת העתיק שבהם הוא ה"אלטנוישול" והוא בית הכנסת העתיק והפעיל ביותר באירופה הקיים כיום. בנייתו הסתיימה ב- 1270, והוא נקרא אז בית הכנסת "החדש" או "הגדול". לעמוד, או לשבת ולהתפלל במקום זו חויה רוחנית.בחזרה למבנה. שני העמודים המרכזיים מחלקים את האולם לשני אגפים שביניהם הבימה. בחלקו העליון של הקיר המזרחי מעל ארון הקודש יש כתובת: דלמ"אע (ראשי תיבות של: דע לפני מי אתה עומד, ברכות כח ע"ב). בבית כנסת זה  נשא שיחו לפני בורא עולם גם "הנודע ביהודה". אל ציון קברו נגיע מאוחר יותר.

כיום יש תפילות שחרית כל יום בביה"כ הגבוה בבניין הקהילה, מייזלובה 18, ב-8:30. בתוך הבנין בית כנסת (שמו הגבוה והוא מתנשא מעל) .בארון הקודש ספרי תורה  שנאספו לכאן ע"י הנאצים ימ"ש, עם חיסול הקהילות והקמתו של מוזיאון לזכר ה"עם", ה"דת", ה"גזע" העבריים שפעם היו ואינם עוד. כמו כן, יש מניין מוקדם יותר, כבר כשנה, בחורף ב-6:30 ובקיץ ב-7:30  באלטנוישול בימים ב' וה' ובר"ח, לאותם שאינם יכולים להתפלל במניין המאוחר יותר. מנחה גדולה בביה"כ הגבוה ב-14:00 בימים ב' עד ה'. בימי חול מתקיימות תפילות גם בבית חב"ד ביום ראשון ב-8,  בימים שני עד שישי ב-7:45 ובשבת ב-10 בבוקר, ברח' פריז'סקה מס' 3 , ליד כיכר העיר העתיקה. תפילת מנחה בבית חב"ד כל יום בשעה 7 וחצי ואחריה ערבית. הטלפון בבית חב"ד, הרב מַאנֶיס באראש  222-320-200  420 . במשך מאות שנים היה בית הכנסת מרכז העיר היהודית, וברחבה שלפניו התקיים השוק היהודי. בבית הקהילה היהודית יש מעין מסעדה בהכשר הרבנות המקומית כל יום בצהרים בקהילה ב-2 € עם 5 "סלטים חופשי",מרק ומים מינרליים ללא הגבלה וגם הקפה הכי זול בעיר: שקל ורבע.

מול בית הכנסת ניצב בית העירייה היהודית, אותו בית עירייה שבחזיתו מתנוסס שעון האותיות העבריות  ההולך בצורה הפוכה לאשר רגילות עיננו. "כך, לפי הכתב העברי ההולך מימין לשמאל", מסבירה לנו חוה ירוחים מורת הדרך.

משם לבית הכנסת מייזל. בית הכנסת מייזל נבנה בין השנים 1590 - 1592 על ידי ראש העירייה של הגיטו היהודי מרדכי מייזל, שמימן גם את השיפוץ המקיף של הגיטו בו חיו היהודים. כיום משמש בית הכנסת כאולם תצוגה ואחסון של המוזיאון היהודי והוא מראה חתך לאורך תולדותיהם מתקופת יסוד הקהילות היהודיות בעיר.

מטרים ספורים משם  בית הכנסת פינקס.המבנה הנוכחי של בית הכנסת נבנה על ידי משפחת הורוביץ. בשנים שלאחר מלחמת העולם השניה הפך בית הכנסת לאתר הנצחה ליהודי  האזור שנספו בשואה. על קירות בית הכנסת נרשמו שמות הנספים בצירוף תאריך לידתם ורציחתם ושמות הקהילות שאליהם השתייכו.  מצויים כאן שמות 80,000 היהודים. בקומה העליונה של בית הכנסת, נמצאת התערוכה הקבועה "ציורי ילדים מגיטו טרזין 1942 - 1944 ". בין האסירים בגיטו טרזין היו מעל 10,000 ילדים מתחת לגיל 15. מתוך 8,000 הילדים שנשלחו בטרנספורטים מזרחה, רק 242 שרדו את נוראות השואה. למוזיאון היהודי ישנם מעל 4,000 ציורים מקוריים שצוירו על-ידי אותם ילדים. תמונות אלו מהוות עדות חיה ומרגשת לגורל האכזר שהיה נחלתם של ילדים אלו, וזהו השריד היחיד שנותר מרוב הילדים.מתוך מתחם בית הכנסת יוצאים  לבית הקברות, שבו טמונים בין 12 אלף המצבות גם הכלי יקר ורבי ליווא בן בצלאל - המהר"ל, אשר היה חותם לֶיווֹא או לֶיווֹאִי שפירושו אריה, הֶחָרוּת בעצם תבליט על מצבתו, יוצר הגולם. במחצית השנייה של המאה ה- 18 הפך המהר"ל לגיבורן של כמה אגדות שבהן נודע כמחולל-נסים וכיוצר של הגולם המפורסם. אגדות אלה פרסמו אותו ברבים אך האפילו על דמותו כהוגה דעות וכדרשן. ואולם מקור המוניטין של ר' ליווא הוא בהישגיו בתחומי החינוך והארגון ובייבולו הספרותי הפורה.

ספריו "תפארת ישראל", "באר הגולה" ו"נצח ישראל" כוללים דברי הגות יוצאי דופן אודות מקומה של ישראל בין אומות העולם, על טבעה של הלאומיות והייחודיות הלאומית, על בעיית הגלות והבטחת הגאולה. ספרו "נתיבות שלום" איננו רק מסה בתורת המידות, אלא גם תורה פדגוגית שלמה. לשיטת הפלפול צידד המהר"ל בהסבר הפשוט של התלמוד כמבאר את המשנה. הוא עודד מחקר מדעי כל עוד לא עמד בסתירה לעיקרי היהדות.

בית הקברות נוסד במחצית הראשונה של המאה הט"ו. למרות ששטח בית הקברות הורחב מספר פעמים, לא פעם נוצר מחסור בשטח קבורה והיה צורך להערים שכבה נוספת של אדמה חדשה על מפלס בית הקברות. מקובל להניח כי במקומות שונים בבית הקברות נמצאו כמה שכבות של קברים, זו על גבי זו. המראה הציורי של קבוצות המצבות מתקופות שונות בצפיפות רבה, הוא למעשה תוצאה של העלאת המצבות העתיקות מן השכבות הנמוכות יותר אל המפלס העליון של בית הקברות. האישיות החשובה ביותר הקבורה בבית הקברות היא ללא ספק רבי ליווא בן בצלאל - המהר"ל, שבדמותו קשורה גם האגדה הידועה על הגולם של פראג.  הפתח לעליית הגג בו הוסתר הגולם, מצוי בקיר החיצון של בית הכנסת אלטנוישול. רבים פוקדים את קברו של המהר'ל כדי להתפלל לידו ולבקש ממנו בקשות וסגולות וברכות. על הקברים בבית הקברות ניתן לראות סימנים שונים. כשתי ידיים - משפחת כהן, כזוג מספריים - חייט ועוד. בשל העובדה שבית הקברות בתשלום נוהגים לפקוד את המקום בצהר קטן החצוב בקיר החומה המקיפה את בית העלמין.

בגב בית העלמין בית הכנסת הקטן בית הכנסת קלאוזן המבנה הנוכחי של בית הכנסת נבנה לאחר השריפה הגדולה בשנת 1689 והושלם בשנת 1694. שיפוץ נוסף של בית הכנסת נערך בשנות השמונים של המאה הי"ט. לבית הכנסת קלאוזן היה תפקיד חשוב בתולדות הרובע היהודי בפראג: היה זה בית הכנסת הגדול ביותר בגיטו, וכן בית הכנסת של החברא קדישא. התערוכה הקבועה המוצגת באולם המרכזי של ביה"כ, עוסקת במסורת ובמנהגים היהודיים. כל אתרי היהדות מאוגדים בידי המוזיאון היהודי שנוסד לפני כמאה שנה.

מטרתו המקורית של המוזיאון היתה שימור חפצי אמנות יקרי ערך מבתי הכנסת בפראג, בשנת 1942 קבעו הנאצים בפראג את "המוזיאון היהודי המרכזי", בו רוכזו חפצי אמנות ויודאיקה מכל 153 הקהילות היהודיות ובתי כנסת שחוסלו ברחבי צ'כיה ומורביה. למוזיאון שישה מבנים היסטוריים: בית הכנסת מייזל, הספרדי, פינקס, בית הקרבות העתיק, קלאוזן ובית הטהרה. טלפון המוזיאון היהודי המאגד את כל בתי הכנסת מלבד האלטנוי שול : 511 711 221 420 .

כדי להמשיך את מפעלו החשוב של המהר"ל, הקימו בעיר את מכון המהר"ל בו לומדים 6  תלמידי ישיבה מרחבי העולם  בבית  חב"ד את משנתו. במקום פועל גם גן ילדים ובו 17 ילדים. ראוי לציין שבקהילה פועל מאלול תשס"ח "כולל ערב" בו לומדים הרב ראש הכולל, סגן הרה"ר משה חיים קוֹלֶר, אשר למד יותר מ-10 שנים בישיבות ארה"ק, וזו כבר רבנותו השנייה בצ'כיה. לפני כן היה רבה של קהילת בְּרְנוֹ כ-4 שנים. ועמו עוד שלושה צעירים יהודים צ'כים, העובדים כל היום לפרנסתם. מצטרפים אליהם כל מי שחפצה נפשו בחברותא, כל ימי ב' עד ה' מ-18:00 ועד 21:00. שיעורים יש גם במכון המהר"ל בימי רביעי לנשים וחמישי לגברים.

ולא שכחנו.

בפאתי מרכזה של פראג, בתוך מתחם קטן של בית העלמין הישן של העיר טמון אחד מחשובי רבני פראג והיהדות רבי יחזקאל לנדא. הרב לנדא נולד בי"ח חשוון בעיר אפטא והוא מיוחס לר' העשיל, למהר"ל עד רש"י.

בשנת ה'תקט"ו עלה על כס הרבנות ונתמנה לאב"ד ור"מ בעיר פראג. יסד ישיבה גדולה ששגשגה תחת הנהגתו, תלמידים מהמצטיינים ביותר מכל חלקי אירופה נהרו אליה ומרוב תלמידים הוכרח ללמוד עמם בחצר. היה לומד בעמידה וגם בבית הכנסת לא ישב, מעולם לא עבר עליו חצות לילה בשינה והיה מקונן על חורבן בית המקדש. את ספרו "נודע ביהודה" הקדיש על שם אביו ועל שם אמו קרא את ספר חידושיו "ציון לנפש חיה".

על ציון קברו סיפור מיוחד. בצוואתו ביקש שלא יכתבו על קברו לא תואר ולא הדר, אלא דברים כפשוטם. זאת ועוד. גם ציון קברו נמוך הוא מזה של תלמידו הטמון בסמוך לו.  הכניסה, לבית העלמין בתשלום של כ-12 ₪ לאדם והיא רק בימים שני, רביעי ושישי בין השעות 11-13.

ויש גם אוכל כשר.

 שלוש מסעדות כשרות יש בעיר. מסעדת "שלנו" המנוהלת ע"י בית חב"ד בפראג, כאשר ישנה אפשרות לסעוד במקום  ארוחות כשרות למהדרין. במסעדה מוגשות ארוחות חמות לצד ארוחות קלות.כמו"כ נערכים במקום סעודות שבת (בהזמנה מראש) באוירה ביתית ונעימה.פתוח בין השעות 9 בבוקר עד עשר בלילה. בהחלט מקום לשבת בו ואפילו לשמוע דברי תורה. טלפון המסעדה בפראג: 420.728.186.832

מסעדה נוספת והותיקה שבהם, היא מסעדת קינג סלומון, המצויה מול בית הכנסת פנקס. מקום מהודר, אוכל בכשרות מהדרין, וגם כאן סעודות שבת (בהזמנה מראש)  420224818752.

מסעדה שלישית שנפתחה לפני שנה בהשגחת הרבנות המקומית היא מסעדת "דיניץ", הטעימה, האווירה בה נחמדה, ואף ישראלית.

עוד בעיר:

תיאטרון בובות מיוחד ומקורי. אחת הדרכים המעניינות להכיר את התרבות הצ'כית היא דרך הבובות. הכל עשוי בטוב טעם ובאופן מקצועי ומעניין. דקה הליכה מבית הכנסת פנקס.420224819323

מקום נוסף לחזות בבובות נמצא ברח' קארלובה 12. מאחורי הבובות 3 יהודים דתיים. והם גם צ'כים.

ומה אפשר להחמיץ? את מופע המזרקות. אולי מיוחד אבל ארוך מידי ומייגע. לכו לעוד תפילה או לעוד ביקור בבית העלמין להכיר דרך כך את האישים הרבים שפעלו כאן. אם אתם מחפשים טיול שבת יפה, לכו לאורך הטיילת דרומה עד למצודת וישהראד. טיול יפה בתחום שבת (אין כמובן עירוב)

במרחק נסיעה של 45 דקות מפראג  גטו טרזינשטט, בצ'כיה, שאליו גורשו כ- 140,000 יהודים. הנהגת הגטו דאגה באופן בולט לרווחת הילדים בגטו. הנאצים ניצלו את מאפייני הגטו על מנת להסוות את ההשמדה, ולאחר שדלפו הידיעות על היקפי ההשמדה הציגו הנאצים את הגטו בפני ועדת הצלב האדום,על מנת להראות שאין צפיפות בגטו נערכו גירושים ממנו לאושוויץ.  והמלצה.חשוב מאוד ללכת לאתרים המיוחדים בעיר ובסביבתה  עם הדרכה.

ובמחרק שעתיים נסיעה עיר הנופש והמים החמים קרלובי וארי. 12 מעיינות חמים  השופעים מים בטמפרטורה של בין 45 ל 70 מעלות בטעם מיוחד עם יופי קסום הפכו את המקום למבוקש. המלצה: רכשו מראש כרטיסים לנסיעה הלוך ושוב יום או יומיים לפני מועד הנסיעה.

ישנם מספר מדריכים מנוסים וטובים. אנחנו סיירנו עם אחדים מהם. הדרכה באתרי העיר יאיר או חוה ירוחם: טל. 420608865936.

פרטים נוספים על אירוח, ארוחות ותפילות  אפשר לקבל אצל רב חב"ד הרב מאנס באראש בטל. 420602241275. או בבית הקהילה.טל. 420224213543