כאילו לא חסרו צרות ליצוא הישראלי מגיעות הבוקר חדשות רעות גם מגזרת הדולר, אשר שב הבוקר לרדת מתחת לרף ה- 3.9 ש"ח לדולר.
חובות העתק המעיקים על הממשל האמריקאי בליווי חדשות לא טובות הנשמעים מכיוון המשק האמריקני, גורמים להיחלשותו של הדולר מול המטבעות החשובים בעולם, ולחזרתה של מגמת היחלשות הדולר מול השקל.
בשעה זאת צולל המטבע האמריקני ב- 2% והוא נסחר סביב שער של 3.879 ש"ח לדולר. בכך משלים הדולר ירידה של כמעט 9% מול השקל בתוך כשבוע. מול האירו נחלש הדולר בשיעור של 7.5% מתחילת חודש מאי.
אחד הנעלמים הגדולים המשפיעים על המסחר התנודתי במטבע האמריקאי הוא התנהלותו של בנק ישראל, אשר משמש כבר למעלה משנה כשחקן מרכזי בשוק המט"ח בארץ, ורוכש כמאה מיליון דולר מידי יום. בבנק הבהירו לפני מספר ימים כי בכוונתם להמשיך ברכישות גם לאחר ההגעה ליעד היתרות עליו הוכרז בראשית המהלך, אולם בשוק כבר חוששים מהיום שאחרי.
אתמול פרסם בנק ישראל את נתוני ההשקעה של יתרות מטבע החוץ בידי בנק ישראל. על פי הדו"ח, במהלך שנת 2008 עלו יתרות מטבע החוץ של ישראל ב-14 מיליארדי דולרים והסתכמו בסופה ב-42.5 מיליארדי דולרים.
העלייה ביתרות היתה בעיקרה תוצאה של רכישות מטבע חוץ על ידי בנק ישראל במסגרת התוכנית להגדלת יתרות מטבע החוץ שהופעלה החל מסוף הרביע הראשון של 2008. במסגרת תוכנית זו נרכשו במהלך השנה 12.1 מיליארדי דולרים.
רמתן הממוצעת של יתרות מטבע החוץ בדצמבר 2008 מכסה - לראשונה בעשור האחרון - את כל החוב החיצוני לטווח קצר של המשק: 103%, לעומת רמות כיסוי סביב 80% בשנים הקודמות, והיא שווה ל-4.8 חודשי יבוא, לעומת 4 חודשים בממוצע בשנה הקודמת.
למרות המשבר הפיננסי העולמי החריף ב-2008, יתרות מטבע החוץ של ישראל כמעט לא נפגעו. זאת בזכות היותן מושקעות בנכסים שמרניים, כחלק ממדיניות ניהול היתרות של בנק ישראל. בנוסף, במהלך השנה נקט הבנק בצעדים להקטנת החשיפה של תיק היתרות לסיכונים הפיננסיים הגוברים. במסגרת צעדים אלו צומצמה עד למתחת לאחוז החשיפה הבנקאית, הוקשחו כללי ההשקעה, והוטלו מגבלות נוספות על הנכסים המותרים להשקעה.
תשואת ההחזקה של היתרות במונחי נומרר בשנת 2008 הייתה גבוהה - 5.9%, לעומת 4.5% בממוצע בשנים 2008-1998. תשואה זו הושפעה במידה רבה מירידת התשואות לפדיון בשוק איגרות החוב של ממשלת ארה"ב ושל ממשלות אחרות ברחבי העולם, על רקע המשבר העולמי המתעצם.
תרומת הניהול הפעיל בשנת 2008 הייתה שלילית והסתכמה ב-19 נקודות בסיס, לעומת תרומה חיובית ממוצעת של 9 נקודות בסיס בעשור האחרון. הגורם העיקרי לתרומה השלילית השנה היו נכסי המירווח הארוכים בתיק, שהניבו תשואה נמוכה יותר מזו של איגרות החוב הממשלתיות, בשל התרחבות המירווחים ביניהם. תרומת הניהול הפעיל, וגם התנודתיות שלה, שגברה השנה, הושפעו מאוד מהשינויים הדרמטיים שהתחוללו בשווקים בעטיו של המשבר העולמי.
הארות והערות יתקבלו בברכה: shlomoa7@gmail.com