שופט בית משפט השלום בתל אביב, רחמים כהן, קיבל את תביעתו של מפיק האירועים יצחק לב נגד חברת הצבעים 'נירלט', וקבע כי חברת הצבעים עשתה שימוש שלא בתום לב בתוכנה של הצעת מחיר שנתן לה לצורך הפקת יום כיף לעובדיה.
לב טען בבית המשפט, כי במהלך חודש יולי 2006 פנתה אליו החברה וביקשה ממנו הצעת מחיר לתכנון, ארגון וביצוע של אירוע לעובדיה, לאחר שבעבר כבר ארגן עבורה שלושה אירועים, ואף הבהירה לו כי לאור ההיכרות הקודמת היא אינה פונה למשרדים אחרים.
לב בנה לחברה הצעה מתאימה ולצורך כך השקיעו התובע ועובדיו זמן ומשאבים רבים בתכנון האירוע, באיתור מקומות מתאימים ובהכנת תוכנית אירוע מפורטת. החברה ביקשה הצעה "מודולרית" של האירוע, קרי פירוט עלויות לגבי כל רכיב ורכיב של האירוע ולב לטענתו נענה לבקשה זו, אולם לאחר שהעביר את הצעת המחיר המפורטת, הופתע לשמוע מהנתבעת, שפנתה ישירות לחברת הקייטרינג.
הפניה לחברת הקייטרינג התבררה כשיטה וכקצה הקרחון. בעוד התובע ממתין לתשובת הנתבעת לאישור ההזמנה והמחיר, צלצל לב לפארק נחשונית על מנת לתאם פגישה לנציגי הנתבעת. לתדהמתו נמסר לו, כי זמן קצר קודם לכן יצאה משם נציגת החברה אשר הגיעה למקום כדי לשכור אותו ישירות. ללב הנדהם אמרו בחברה כי הם "שוקלים מה לעשות" ונתקו את הקשר עימו.
לב טען עוד, כי בדיעבד התברר לו, כי החברה פעלה בחוסר תום לב וניצלה ניצול ציני את מקצועיותו, ניסיונו, זמנו ומשאביו, שכרה ישירות את הפארק, שכרה ישירות את הקייטרינג וערכה את האירוע בהעתקה כמעט מושלמת של המתכונת והתוכן שתוכננו על ידיו, באמצעות פניה לנותני שירותים לפי ההצעה שנבנתה עבורה על ידי התובע כאשר, בין היתר, ניתן למנות את הזמנת המופע של להקת "הופה היי" הידועה, דרך אמרגן אחר. בכך, לטענתו, ניצלה אותו החברה על מנת לקבל חינם אין כסף תכנון לאירוע ובכך עשתה על חשבונו עושר ולא במשפט.
בתבעיה טען לב, כי שוויו של התכנון ולפיכך הסכום אותו חייבת החברה לשלם לו עבור תכנון האירוע הוא בסך של 33,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין, שהם 38,252 ₪. בנוסף תבע לב פיצוי על השחתת זמנו ועל הנזק שנגרם לקשריו עם נותני שירותים שונים ובסך הכל תבע 58,252 ₪.
נירלט טענה מנגד, כי אירועים כגון אלה נעשים מדי יום ביומו ואין בהם כל ייחוד. מדובר, בדרך כלל, בשכירת מקום (פארק כלשהו כגון שפיים, נחשונית, חוף ניצנים וכיו"ב), ניצול המתקנים והפעלות שבפארק, התקשרות עם חברת קייטרינג והתקשרות עם אמן או צוות אמנותי. זהו תכנון האירוע.
"התובע לא ביצע עבור הנתבעת כל "תכנון" של האירוע, ובוודאי שלא "תכנון מפורט". התובע לא העניק לנתבעת שירות כלשהו בגינו הוא זכאי לתשלום ולא נקשרה בין הצדדים התקשרות חוזית כלשהי. התובע אינו זכאי לתמורה כלשהי מהנתבעת רק בגין העובדה, שהנתבעת בחרה להפיק את האירוע בעצמה", נאמר בכתב ההגנה שהגישה החברה.
לאחר ששמע את הצדדים והעדים קבע השופט כהן, כי "למרות שלא נחתם חוזה בין הצדדים, אין זה ראוי ואין זה הוגן ליצור את הרושם, שהתובע יבצע את הפקת האירוע, לקבל ממנו תוכנית ופרטים מדוייקים לגבי האירוע ולאחר מכן לפנות לספקים, לקבל מהם הצעות מחיר נמוכות יותר ולבצע את ההפקה באופן עצמאי".
"השוואה בין התפריט שבהצעת המחיר של התובע לבין התפריט שנבחר בסופו של דבר מגלה זהות יוצאת דופן", ציין השופט והוסיף, כי "כך גם ישנה זהות רבה בין הפעילות שהציע התובע לבין הפעילות שבוצעה בפועל. לצורך דיון זה, אין צורך בזהות מלאה ודי בכך, שהנתבעת אימצה את מרבית הצעותיו של התובע".
על אף קבלת עיקר טענותיו של המפיק, לא קיבל השופט את טענותיו לגבי הנזק שנגרם לו, מאחר שלא הפיק את האירוע בפועל אלא רק תכנן אותו, ועל כן קבע כי החברה תפצה אותו בסכום של 16,000 ש"ח, ובנוסף תשלם לו את הוצאות המשפט ושכר טרחת עורך דינו.
לב טען בבית המשפט, כי במהלך חודש יולי 2006 פנתה אליו החברה וביקשה ממנו הצעת מחיר לתכנון, ארגון וביצוע של אירוע לעובדיה, לאחר שבעבר כבר ארגן עבורה שלושה אירועים, ואף הבהירה לו כי לאור ההיכרות הקודמת היא אינה פונה למשרדים אחרים.
לב בנה לחברה הצעה מתאימה ולצורך כך השקיעו התובע ועובדיו זמן ומשאבים רבים בתכנון האירוע, באיתור מקומות מתאימים ובהכנת תוכנית אירוע מפורטת. החברה ביקשה הצעה "מודולרית" של האירוע, קרי פירוט עלויות לגבי כל רכיב ורכיב של האירוע ולב לטענתו נענה לבקשה זו, אולם לאחר שהעביר את הצעת המחיר המפורטת, הופתע לשמוע מהנתבעת, שפנתה ישירות לחברת הקייטרינג.
הפניה לחברת הקייטרינג התבררה כשיטה וכקצה הקרחון. בעוד התובע ממתין לתשובת הנתבעת לאישור ההזמנה והמחיר, צלצל לב לפארק נחשונית על מנת לתאם פגישה לנציגי הנתבעת. לתדהמתו נמסר לו, כי זמן קצר קודם לכן יצאה משם נציגת החברה אשר הגיעה למקום כדי לשכור אותו ישירות. ללב הנדהם אמרו בחברה כי הם "שוקלים מה לעשות" ונתקו את הקשר עימו.
לב טען עוד, כי בדיעבד התברר לו, כי החברה פעלה בחוסר תום לב וניצלה ניצול ציני את מקצועיותו, ניסיונו, זמנו ומשאביו, שכרה ישירות את הפארק, שכרה ישירות את הקייטרינג וערכה את האירוע בהעתקה כמעט מושלמת של המתכונת והתוכן שתוכננו על ידיו, באמצעות פניה לנותני שירותים לפי ההצעה שנבנתה עבורה על ידי התובע כאשר, בין היתר, ניתן למנות את הזמנת המופע של להקת "הופה היי" הידועה, דרך אמרגן אחר. בכך, לטענתו, ניצלה אותו החברה על מנת לקבל חינם אין כסף תכנון לאירוע ובכך עשתה על חשבונו עושר ולא במשפט.
בתבעיה טען לב, כי שוויו של התכנון ולפיכך הסכום אותו חייבת החברה לשלם לו עבור תכנון האירוע הוא בסך של 33,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין, שהם 38,252 ₪. בנוסף תבע לב פיצוי על השחתת זמנו ועל הנזק שנגרם לקשריו עם נותני שירותים שונים ובסך הכל תבע 58,252 ₪.
נירלט טענה מנגד, כי אירועים כגון אלה נעשים מדי יום ביומו ואין בהם כל ייחוד. מדובר, בדרך כלל, בשכירת מקום (פארק כלשהו כגון שפיים, נחשונית, חוף ניצנים וכיו"ב), ניצול המתקנים והפעלות שבפארק, התקשרות עם חברת קייטרינג והתקשרות עם אמן או צוות אמנותי. זהו תכנון האירוע.
"התובע לא ביצע עבור הנתבעת כל "תכנון" של האירוע, ובוודאי שלא "תכנון מפורט". התובע לא העניק לנתבעת שירות כלשהו בגינו הוא זכאי לתשלום ולא נקשרה בין הצדדים התקשרות חוזית כלשהי. התובע אינו זכאי לתמורה כלשהי מהנתבעת רק בגין העובדה, שהנתבעת בחרה להפיק את האירוע בעצמה", נאמר בכתב ההגנה שהגישה החברה.
לאחר ששמע את הצדדים והעדים קבע השופט כהן, כי "למרות שלא נחתם חוזה בין הצדדים, אין זה ראוי ואין זה הוגן ליצור את הרושם, שהתובע יבצע את הפקת האירוע, לקבל ממנו תוכנית ופרטים מדוייקים לגבי האירוע ולאחר מכן לפנות לספקים, לקבל מהם הצעות מחיר נמוכות יותר ולבצע את ההפקה באופן עצמאי".
"השוואה בין התפריט שבהצעת המחיר של התובע לבין התפריט שנבחר בסופו של דבר מגלה זהות יוצאת דופן", ציין השופט והוסיף, כי "כך גם ישנה זהות רבה בין הפעילות שהציע התובע לבין הפעילות שבוצעה בפועל. לצורך דיון זה, אין צורך בזהות מלאה ודי בכך, שהנתבעת אימצה את מרבית הצעותיו של התובע".
על אף קבלת עיקר טענותיו של המפיק, לא קיבל השופט את טענותיו לגבי הנזק שנגרם לו, מאחר שלא הפיק את האירוע בפועל אלא רק תכנן אותו, ועל כן קבע כי החברה תפצה אותו בסכום של 16,000 ש"ח, ובנוסף תשלם לו את הוצאות המשפט ושכר טרחת עורך דינו.